עריכת הדף "חצוצרות המקדש" (פסקה)

==שימוש בחצוצרות==
ישנן שימושים שנעשו במדבר בלבד 
#"לְמִקְרָא הָעֵדָה": תקיעה בשתי החצוצרות שהיא סימן לכל העדה להיקבץ אל משה לפתח [[המשכן|אוהל מועד]], ותקיעה בחצוצרה אחת מהווה סימן לוויעוד הנשיאים בלבד. 
#"לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת": תרועה בחצוצרה מורה למחנות החונים להתחיל לנסוע. תרועה ראשונה מורה ל[[שבט יהודה]], [[שבט זבולון]] ו[[שבט יששכר]] לצאת לדרך. בתרועה שנייה יצאו [[שבט ראובן]], [[שבט שמעון]] ו[[שבט גד]]. כך עוד שתי תרועות וכל השבטים הצטרפו למסע.

אולם במצוות התקיעה לדורות ישנן שני תפקידים עיקריים המתוארים בפסוק וביניהם ישנו פסוק המבדיל העוסק בכוהנים התוקעים ({{הערה|ספר במדבר פרק י, פסוק ח}}): 
*תרועה בעת צרה, ביום תענית או במלחמה.{{הערה|ספר במדבר במדבר פרק י פסוק ז}} 
*תקיעות ותרועות בעבודת המקדש, שמטרתן לשמש זיכרון לפני ה'.{{הערה|ספר במדבר פרק י פסוק ט}} והם ב:
#ימי שמחה, מועדים וראשי חודשים.
#ליווי להקרבת קרבנות בבית המקדש.

===אירועים יחידאיים===
בתנ"ך נמצאו מקרים נוספים שבהם תקעו והריעו בחצוצרות:
* בעת העלאת ארון ברית ה' למקומו בירושלים{{הערה|ספר דברי הימים א פרק טו פסוקים כד -כח}}
* בעת [[חנוכת המזבח]]{{הערה|ספר דברי הימים ב פרק כט פסוק כז}}
* בעת חנוכת הבית{{הערה|ספר דברי הימים ב פרק ה פסוק יג}};{{הערה|ספר דברי הימים ב פרק ז פסוק ו}}
* בעת יסוד היכל ה'{{הערה|עזרא פרק ג פסוק י}}
* בעת חנוכת חומת ירושלים{{הערה|נחמיה פרק יב פסוק לה}}
* בעת משיחת המלכים{{הערה|מלכים בפרק יא פסוקים יב-יד}};{{הערה|דברי הימים ב פרק כג פסוק יג}}

===התקיעות בבית המקדש ===

כל יום ב[[בית המקדש]] החל בשלוש תקיעות לפתיחת שערי העזרה, לאחר מכן נשמעו עוד תשע תקיעות בחצוצרה בטקס התמיד של שחר ותשע תקיעות בעת הקרבת תמיד של בין הערביים, וזאת כהוראת ה[[משנה]], שאין פוחתין מעשרים ואחת תקיעות בכל יום ואין מוסיפין על ארבעים ושמונה{{הערה|משנה סוכה ה, ה.}}. היו ימים במקדש שתקעו שלושים ושש תקיעות, הם כללו את מניין העשרים ואחת שבכל יום בתוספת תשע תקיעות בימים שיש בהם קרבן מוסף, היינו ב[[שבת]]ות וב[[חג]]ים, ושש תקיעות של ערב שבת להבטיח את העם ממלאכה ולהבדיל בין קודש לחול. בערב שבת שבמהלך [[חג הסוכות]] תקעו ארבעים ושמונה תקיעות ובהם נכללו התקיעות שבכל יום, של קרבן מוסף, של [[ניסוך המים]] ועוד.

בהלכות מצוות שופר של [[ראש השנה]] כותב [[הרמב"ם]]:
{{ציטוט|תוכן="במקדש, היו תוקעין בראש השנה בשופר אחד, ושתי חצוצרות מן הצדדין--השופר מאריך והחצוצרות מקצרות, שמצות היום בשופר. ולמה תוקעין עימו בחצוצרות, משום שנאמר "בחצוצרות, וקול שופר--הריעו, לפני המלך ה'" (תהלים צח, ו). אבל בשאר מקומות, אין תוקעין בראש השנה אלא בשופר בלבד."|מקור='''משנה תורה לרמב"ם''', ספר זמנים, הלכות שופר פרק א', הלכה ב'.}}