עריכת הדף "
דעת עליון ודעת תחתון
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בעולמות העליונים (באלוקות)== ===מקור המושג=== ====בזוהר==== על הפסוק "אל דעות ה'"{{הערה|שם=שמואל א}} שואל הזוהר{{הערה|ח"ג דף רצא א' באדרא זוטא.}} כיצד יתכן לומר לשון רבים על דעת ה'{{הערה|שלכאורה ה' הוא אחד הפשוט (יחיד ומיוחד), וכך גם מידותיו שמיוחדות איתו בתכלית היחוד.}}? ועונה, ששתי הדיעות הן שני הגוונים שבדעת – נטייתו לחסד ונטייתו לגבורה. ====בכתבי האר"י==== בכתבי האר"י מובא עניינם של דעת עליון ותחתון במקומות רבים{{הערה|ע"ח שער כט פרק א, שער כ' פרק ז, שער כ"ה דרוש א', בשער הכוונות ועוד.}}, אך מבאר באופן שונה (לכאורה) מאשר בזוהר: שדעת עליון הוא המחבר חכמה ובינה, ודעת תחתון הוא המוחין המתפשטים במידות{{הערה|ליתר דיוק: מלכות דחכמה ומלכות דבינה שכללות שתיהן נעשה מוחין למידות.}}. ====חידושו של אדמו"ר הזקן==== פירושו של אדמו"ר הזקן{{הערה|תו"א בראשית ד"ה ארדה נא ואראה, ומובא בחסידות במקומות רבים מספור.}} מבוסס על דרשת הזוהר{{הערה|אדרא זוטא האזינו, רצא-רצב.}} (השואל על הפסוק "א-ל דיעות ה'"{{הערה|שם=שמואל א}} מה הפירוש שלקב"ה יש ריבוי (שתי) דיעות), אבל "תופס" דוקא את הסברו של האר"י{{הערה|ולא בתירוץ הזוהר. יתר על כן, תירוץ הזוהר לא מובא בשום מקום בחסידות.}}, אלא שמעמיק במשמעותו עד כדי כך ש'עבודת הלוי'{{הערה|בביאורו לאגה"ק [[אגרת הקודש - כ' |כ' - איהו וחיוהי]].}} מתבטא על זה "כמבואר '''ברוח קדשו''' נ"נ על פסוק "כי א-ל דעות ה'": היינו, שדעת עליון ותחתון [אינם רק ה"חיבור" בין שמאל וימין כפי שהם למעלה (במוחין) ולמטה (במידות), אלא] '''כיצד נרגש''' העולם מצד המוחין (שהם למעלה מהעולם) ומצד המידות (שהן שורש העולם). ===בחסידות{{הערה|על פי סיכום המאמר פתח אליהו בחוברת להבין ולהשכיל של ר' יואל כהאן.}}=== ביאור החסידות על שני העניינים '''דעת עליון ודעת תחתון''' מיוסד על הפסוק "אל דעות ה'"{{הערה|שם=שמואל א|שמואל א', ב' ג'.}}, שישנן שתי דעות (כביכול) באלוקות – דעת המשפיע ודעת המקבל{{הערה|אוה"ת דרושים לסוכות א'תשל.}}. באופן הפשוט ביותר '''דעת עליון''' היא מלמעלה למטה – שלמעלה הוא היש והמטה הוא האין, ו'''דעת תחתון''' היא מלמטה למעלה (דעת הנבראים) - שמפני ההעלם וההסתר מרגישים את עצמם ליש ואת הבורא אינם תופסים כלל ובהרגשתם הוא 'אין'. בעומק יותר, שורש שתי דיעות אלו הוא באלוקות גופא, שבה עצמה ישנן שתי ה"דיעות": א. הדיעה בדרגת האלוקות שלמעלה משייכות לבריאה (לְגַבֶּיהָ הכול כלא חשיב ולעולם אין שום תפיסת מקום), וב. הדיעה בדרגת האלוקות הנעשית מקור לבריאה (לְגַבֶּיהָ לעולם יש תפיסת מקום, ובה מתחשבים בגדריו של כל נברא). ובשורש שורשן שתי דיעות אלו הן עניין אחד ממש (שזהו "אל דיעות ה'" – שבחינת א-ל כוללת בתוכה את שתי הדיעות יחדיו). ====דעת עליון==== דיעה זו היא בדרגת האלוקות שלמעלה לגמרי משייכות לבריאה. לגבי דרגה זו הכול כלא חשיב ולעולם אין שום תפיסת מקום{{הערה|והטעם לזה, כי בדרגה זו מאיר האור האלוקי בכל תוקפו, ולכן נרגשת האמת האלוקית כפי שהיא – ש"כולא קמיה כלא חשיב", ולמאומה מלבד אלוקות אין תפיסת מקום.}}. דרגה זו היא השורש לניסים (שבהם הקב"ה אינו מתחשב בלבושי הטבע אלא מנהיג את הבריאה לפי רצונו). דעה זו קשורה לשם הוי', כפי שכתוב "יהללו את שם '''הוי'''' כי הוא ציוה ונבראו". היינו, כי שם הוי' הוא האור האלוקי שבתפארת (שהיא כללות '''המידות''', למעלה ממלכות – למעלה משורש הנבראים), ולכן הבריאה שמשם זה היא באופן "ממילא", בלי התעסקות: ה' רק ציוה והעולמות "נבראו" (כביכול מעצמן, לא ע"י התעסקות בבריאתן), הכוח המהווה אינו מתלבש בפעולת ההתהוות (אלא מרומם ומופלא ממנה), ופעולת ההתהוות אינה תופסת מקום לגביו. ====דעת תחתון==== דיעה זו היא בדרגת האלוקות הנעשית מקור לבריאה. לגבי דרגה זו לעולם יש תפיסת מקום){{הערה|הטעם שבדרגה זו יש לעולם תפיסת מקום הוא, כי כאן מדובר על האור האלוקי כפי הצטמצם וירד עד שנעשה שורש להתהוות מציאות '''שחוץ''' ממנו, ולכן מצד בחינה זו יש תפיסת מקום למציאות זו.}} והיא השורש להנהגה הטבעית (שבה מתחשבים בגדריו של כל נברא. דעה זו קשורה לשם אלוקים, כפי שכתוב "בראשית ברא אלוקים". היינו, כי אלקים בגימטריה "הטבע", והוא השם שבמלכות{{הערה|כידוע, שבכל אחת מהספירות מאיר שם אחר: שם אל בחסד, שם אלוקים בגבורה, שם הוי' בתפארת, שם צבאות בנצח והוד (שערי אורה ר"י גיקטליא) שם שדי ביסוד (כמובא כמה טעמים לזה בתורת לוי"צ וכתבי לוי"צ) ושמות אדנ-י ואלוקים במלכות.}} (שורש הנבראים), והדבר בא בפסוק לידי ביטוי במילה "ברא". היינו, שהבריאה שע"י שם אלוקים אינה בדרך ממילא (כדלעיל בדעת עליון), אלא ע"י התלבשות והתעסקות. הכוח המהווה יורד כביכול ממהותו ומתלבש בפעולת ההתהוות, ולפעולת ההתהוות יש ערך וחשיבות לגביו. ===מקומם בעולמות=== ====בפשטות==== בכללות דעת עליון הוא באצילות ותחתון בבי"ע, אבל בפרטיות יותר (בדעת עליון גופא) אצילות הוא דעת תחתון לעומת בחינת הדעת שלמעלה מאצילות{{הערה|המשך תער"ב עמ' רכד.}}. ====שורשם==== שורש שתי הדיעות הוא באלוקות גופא (באצילות). דעת עליון הוא כיצד נרגש העולם מצד המידות (ז"א{{הערה|זעיר אנפין.}}) – שם הוי', ודעת תחתון נמשך מצד המסך המסתיר על האלוקות בפני הנבראים – שם אלוקים (ספירת המלכות){{הערה|אוה"ת ואתחנן תכג-תכד.}}. או בסגנון אחר קצת: דעת עליון הוא הרגשה בסובב כל עלמין ודעת תחתון הוא הרגשה בממלא כל עלמין{{הערה|לקו"ת ואתחנן דף ה' ואילך.}}. ====שורש שורשם ותכלית כוונתם==== שורש שורשם{{הערה|ביאורי הזהר ריג.}} של שתי הדיעות הוא משם א-ל, שהוא התיקון הראשון מי"ג תיקוני דיקנא{{הערה|ישנן כמה אופנים בהן סופרים את י"ג מידות הרחמים, אחד האופנים הוא ששני שמות הוי' שבתחילה הם הקריאה שקרא משה לה' ולכן אינן נספרות במניין הי"ג, ונמצא שמדת א-ל היא הראשונה.}}, דמכיון ששם זה הוא למעלה משתי הדיעות הרי הוא כולל את שתיהן, ומכיון שכולל את שתיהן יכול לחברן. היינו{{הערה|אוה"ת דרושים לשמע"צ א'תשצו, שופטים תתנב, ביאורי הזהר רכא-ב ועוד.}}, שתכלית הכוונה היא שיהיה חיבור בין שתי הדיעות: שאור אין סוף יתגלה גם למטה ושהמטה לא יסתיר על הדיעה העליונה. עניין זה מוסבר בחסידות בדוגמאות רבות, כגון נס '''המתלבש''' בטבע, עליית משה '''בגופו''' להר סיני, המשכת אור אין סוף '''בפנימיות''' ע"י ד' מינים (ועל דרך זה שאר המצוות המעשיות) – שכל זה בא ע"י התורה (שעניינה ביטול המחיצה שבין עליונים לתחתונים וחיבורם לאחד). ===כשהכתר נמנה אין הדעת נמנה=== דעת עליון היא דרגת חיצוניות הכתר המולידה את ספירת החכמה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן כתובים ב.}} והטעם שנקראת בחינה זו דעת יובן ממשל אדם הלומד{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן על מאמרי רז"ל (ש"ס זוהר ותפילה), עמ' תמ.}}: כשמעמיק מאד בלימוד מאד אזי נופלות במוחו קושיות על הפשט הראשון, ומתחדש אצלו פשט חדש ממש. והטעם לזה, כי התעמקות זו היא העלאת הדעת למקורו שבכתר והוא הוא המוליד ומחדש השכלות. ובזה יובן הטעם שפעם מונים המקובלים את הכתר במנין עשר הספירות (ולא מונים את הדעת), ופעם מונים את הדעת (ולא את הכתר): כי כשמדברים על חיצוניות הספירות אז מונים את הכתר (והיינו '''חיצוניות''' הכתר, '''שהוא''' דעת עליון), ודעת תחתון אין מונים{{הערה|כי הוא הרי מתלבש ומתפשט במידות, היינו – שהוא אור '''פנימי'''.}}, וכשמונים את פנימיות המידות אז מונים את הדעת התחתון (שהוא פנימי) – ולא את הכתר{{הערה|שהוא 'דעת עליון' – '''חיצוניות''' הכתר.}}. ====ציור הספירות תלוי בדעת עליון ותחתון==== על פי הנ"ל (בפסקה הקודמת) יובן מדוע לעיתים מציירים את הספירות בהשתלשלות (זו תחת זו), ולעיתים בשלושה קוים. שני ציורים אלו הם שני אופנים בהתגלות הספירות, ותלוים בדעת המולידה אותם: דעת תחתון נמצא בין השכל והמידות והוא המוליד את המידות{{הערה|ליתר דיוק הוא ממשיך את פנימיות השכל בפנימיות המידות. כי עצם התהוות המידות הוא מהבינה ולא מהדעת (כמוסבר בכמה מקומות, ופשוט).}}, ולכן כשמדברים על "סדר השתלשלות" (שהמוחין מולידים את מידות, והמידות את המחשבה דיבור ומעשה) מצויירות הספירות זו תחת זו. אבל דעת עליון הוא המקשר את חכמה ובינה אל עצם הנפש ומחבר ביניהן, ולכן מציירים אותו לא מתחתם אלא ביניהן ולמעלה (שהרי שתיהן מקבלות ממנו). ומאחר שדעת זו ממשיכה את עצם הנפש היא פועלת שגם המידות לא יהיו מוגבלות (לפי השכל שהולידן) אלא בלתי מוגבלות: אהבה רבה ויראה עילאה. ומכיון שמידות אלו הן בלתי מוגבלות לכן הן מצויירות בשני קוים (ולא זו תחת זו): גבורה והוד תחת הבינה, חסד ונצח תחת החסד{{הערה|שם=מאמרים תקס"ט}}. {| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;" |- | [[קובץ:תרשים עשר ספירות עם צבעים.jpg|מרכז|ממוזער|180px|עשר הספירות ב-3 קווים, ימין שמאל ואמצע]] | [[קובץ:חבד חגת נהימ.png|מרכז|ממוזער|100px|עשר הספירות זו תחת זו]] |}
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף