עריכת הדף "חב"דפדיה:דיווח על טעויות/ארכיון 2" (פסקה)

== [[ביתא ישראל]] ==
{{/מצב|לא טעות}}
עורך יקר, אני מאמין שמאמרך משולל כל יסוד גיזעי, אני גם מאמין שאתה מחפש אמת, ולכן אבקשך שתעיין בדברים האלה.

הוראת הלכה למעשה תלויה במידה מכרעת בידיעת המציאות לאשורה ובהערכה נכונה שלה. בגמ' (ברכות כח:) מובאת תפילה לתלמיד לפני כניסתו ולאחר יציאתו מבית המדרש, ובתוכה – שלא אטעה בדבר הלכה ולא אומר על טהור טמא ולא על טמא טהור, ולכאורה הוא שפת יתר, אם לא יטעה – זהו לא יאמר על טהור טמא, ותשובה מפורסמת בשם הגר"א, שלא אטעה במציאות ולא אטעה בשו"ע, לא די בידיעת אחד מהם, כי מכך יצא חורבן.

ועיין עוד, ב"אדרת אליהו" לרבנו הגר"א, על הפסוק (דברים יג. טו): "ודרשת וחקרת ושאלת היטב, והנה אמת נכון הדבר", וז"ל: 

"אבל הנראה, שהדיין צריך להיות בקי בתורה, שיפסוק הדין על פי התורה, וצריך להיות בקי בדרך ארץ, בכדי שלא יהיה מרומה, ואלו ואלו 'דברי אלוקים חיים', אם ברור לך כאחותך, זהו הדין גופא, שיהיה ברור לך, ואם ברור לך כבוקר, שיהיה בקי בענייני עולם, בכדי שלא יהיה דין מרומה".

חוקר יהדות אתיופיה קרוב ל-40 שנה אשר יצא כ-70 פעמים לאתיופיה, וחקר ודרש על יהדות אתיופיה וחיבר למעלה מ-10 ספרים על יהדות אתיופיה, ומכיר את יהדות אתיופיה לפניי ולפנים, ובקי גדול בכל אורחות חייהם ומורשתם של יהודי אתיופיה, הרה"ג מנחם ולדמן שליט"א, בהקדמה לספרו החדש 'יהודי אתיופיה ומורשתם' (עמ' 21) כותב בזה"ל: 
"ייחודה וריחוקה של יהדות אתיופיה, עם ריבוי ההעלם והמורכבות במורשתה ובהליכות חייה, הביאו לעיתים לאי הבנות ול'קלות בלתי נסבלת' בהסתמכות על מידע שגוי ועל דעות קדומות, היו שהביעו דעות שלא היה להן על מה לסמוך בקרקע המציאות, נכתבו הסברים מופרכים".

בשו"ת 'משנה הלכות' (חלק יז סי' יב), כתב בעניין יהדות אתיופיה: 

"הנה דבר גדול כזה לפסוק על שבט כולו מישראל אם הוא כשר או פסול או אינו מישראל כלל, אין זה ענין שיכול היחיד להורות יחיד ואפילו כגובה ארזים גבהו, וכבר אמרו חז״ל (משנה ריש סנהדרין, ועי׳ רמב״ם הל׳ סנהדרין פ״ה ה״א) אין דנין את השבט אלא על פי בית דין של שבעים ואחד, ולא רק לגבי השבט כולו אלא אף על היחיד להעלותו או לפסלו היו דנין בסנהדרין, עיין שלהי מס׳ מדות פ״ה מ״ד סנהדרין גדולה של ישראל יושבת ודנה את הכהונה וכהן שנמצא בו פסול לובש שחורים ומתעטף שחורים ויוצא והולך לו ושלא נמצא בו פסול לובש לבנים ומתעטף לבנים נכנס ומשמש עם אחיו הכהנים ויום טוב היו עושין שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן הכהן וכך היו אומרים ברוך המקום ברוך הוא שלא נמצא פסול בזרעו של אהרן וכו׳ ע׳׳ש וברמב׳׳ם הלכות ביאת המקדש פ״ו הי״א, והרי דאף לפסול כהן מכהונתו לחוד ולא לפסלו מכלל ישראל בעי' סנהדרי הגדולה של ישראל וכ׳׳ש לפסול שבט כולו שהי׳ צריך לזה ב׳׳ד הגדול ולדון לפניהם, והם יקבעו ההלכה ע״פ רוב כדקיי״ל אחרי רבים להטות.
ולדעתי היו צריכין עכ״פ לאסוף רבני וגאוני המקום ולהציע לפניהם השאלה ולהביא מהם את היודעים עניניהם ומנהגיהם של הני אינשי, או אם צריך לשלוח שלוחים לארץ מולדתם ולברר המציאות כל מה דאפשר, והכל בצנעא כדרך אבותינו בכל מקום ומקום, ואח״כ יוכלו לדון ע״פ הבירור והגביית עדות לפני ב״ד חשוב, ואז אם היו צריכים עוד אזי ישלחו את כל החומר שנקבצו יחד לגדולי הרבנים וראשי ישיבות לעיין בחומר ההוא בכובד ראש וכל אחד ממרחק יביא דעתו ג״כ, ואח״כ יוכלו לאסוף אסיפה שנית מהרבנים הנבחרים לדון בזה או להוסיף עליהם כפי הנראה להם ואז הי׳ יוצא הדין לאמיתו...
וכבר מצאנו וראינו דברים כאלה שאמרו לא זזו משם עד שעשאום עובדי כוכבים גמורים עי׳ יבמות י״ז ע״א וחולין ו׳ ע׳׳א ויש כח ביד חכמים לעשות כזה אם רואים כל החכמים שכן ישר לעשות, ואוי נא לנו שכך עלתה בימינו שדברים העומדים ברומה של עולם שחלק מאחינו בני ישראל הם  ח״ו על סף הטביעה והיום זה כותב בעתון ככה ומחר כתוב בעתון ככה ואין זה שייך להם כלל להביע דעה בנידו״ד, ונמצא זרע אברהם אבינו כלה ונאבד".                                             

וראה מה שכתב בספר 'לפיד אש' עמ' תרפו, ששאלו את הרה"ג יקותיאל יהודה הלברשתם זצוק"ל אבדק"ק צאנז – קלוזנבורג, על יהדות אתיופיה וענה להם בזה הלשון: 

"כבר הורונו חז"ל למד לשונך לומר איני יודע" אפילו כשיודע, כל שכן בדבר שאינך יודע, והלא בענין האתיופים אין אדם בעולם שיכול לדעת עד שיבוא אליהו" (יש להעיר קצת על דבריו, הרי לנו ארבעה גדולי עולם מעידים עליהם שיהודים הם בני שבט דן והם הרדב"ז שהיה בעל גילוי אליהו כידוע, המהריק"ש, הרב אברהם אזולאי, הר"מ פאניז'אל, והביאו זאת להלכה).
הגאון הגדול הרב אהרן בוארון שליט"א, לאחר שחקר ודרש בעניין יהודי אתיופיה כתב בספרו שו"ת 'לב אהרן' (יורה דעה סימן טז' עמ' קלג): 

"הרבנים שדיברו בענין, וחששו לתערובת גוים, מבואר כמפורש להדיא בדבריהם שחששו רק משום שלא חקרו את הענין אצל הבקיאים בדבר, אבל אתה הראית לדעת שלאחר המחקר עולה שיש פנים מסבירות שהגיורים שהיו מגיירים ראשי עדת האתיופים באתיופיה היו גיורים כשרים, לא מביעיא מהתורה, אלא אף מדרבנן אם יתברר שהיו מקבלים המצוות בפני שלושה אנשים וזה מבסס מסקנת היבי"א שאינם צריכים גיור לחומרא – אלא שדבר ברור ומובן הוא שפסקו של היבי"א מדבר רק על אותם שהיו מוחזקים עוד באתיופיה שהם מקהל ישראל, ולא על הקבוצות החדשות (פלשמורה) העולים לא"י בשנים האחרונות, שאלו צריכים גיור, ונדמה שכן המנהג לגיירם בחו"ל לפני העלאתם לאה"ק".                 

הגאון הגדול הרב ציון בוארון שליט"א כתב בספרו שו"ת 'שערי ציון' (ח"ג אה"ע סי' א. ראה עוד בהסכמה לספר 'שאלו שלום ירושלים') בזה"ל:

"תוכחת מגולה על המרחקים בזרוע את קהל עדת 'בני ישראל' מהודו, ואת יוצאי אתיופיה ורואה אני חובה לבוא בזאת בתוכחת מגולה עם כמה רבנים, שלא בדקו את הענין כלל, וחורצים גורלם של כמה רבבות נפשות טהורות מישראל, לשבט ולא לחסד, שלא לאמיתה של תורה, וכן לא יעשה, והדבר קשה שבעתיים בענין יוצאי אתיופיה, אשר כידוע כבר הרדב"ז בדורו הכריע שהם יהודים, ואעפי"כ עדיין נחשבים לגויים אצל אחינו האשכנזים, ונדבקו בזה גם חלק מעדות הספרדים, באופן שאין רוצים לקבלם לא לישיבות ולא לבתי הספר, ואז הם מתרחקים יותר ויותר מכל דת ודין, וכל העדה אזלא ומתדלדלא, ואין מי שירצה לעזור להם לצערנו".  
ובהסכמה לספר 'במסע אל העבר' כתב הגאון הגדול הרב ציון בוארון שליט"א, על כך שמרחקים את יהודי אתיופיה מרוחניות בזה"ל: "וכולנו עתידים לבוא בחשבון לפני נותן התורה, הבוחר בעמו ישראל באהבה".

הגאון הגדול הרב דוד שלוש זצ"ל, כתב בספרו 'נדחי ישראל יכנס': 

"בהקבץ נדחי ישראל אחינו גולי אתיופיה המכונים ״פלשים״ לארץ אבותינו קמו עליהם עוררין: מהם המפקפקים על מקורם היהודי, ומהם על טהרת יהדותם הטוענים שהתערבו בהם גוים, ומהם החוששים להתיר נישואיהם עם קהל ישראל מחשש ספק ממזר שמא קדושיהם קידושין וגיטם אינו גט, והנה בעתה השאלה כדת מה לעשות ואיך לנהוג למעשה עם קהלה זו.
תשובה: שאלה זו עלתה על שלחן מלכים, מאן מלכי רבנן, הלא הם ראשון בקדש גדול מרבן שמו, רבי דוד בן זמרא (הרדב״ז) רב וראב״ד במצרים בשנה 1529-1569, ואשר על ידו השני, תלמידו הגאון רבי יעקב קסטרו, ושלישי בקדש הראשון לציון הרה״ג רפאל מאיר פאניז׳ל בשנת 1880-1890. והכריעו שהם יהודים בלי ספק. הרב דוד שלוש זצ"ל אחר שהביא מכתבים ואיגרות ועדויות מפי יהודים ורבנים שנשלחו במשך תקופה של אלף שנה על אודות היהודים הפלשים מלכותם ומלחמותיהם גבורתם ונצחונותיהם, ועוד שהנוצרים לא יכלו לקבל מידע אמתי מהפלשים שאותם חקרו ושרק מפיהם ניתן לבסס מחקר כל שהוא אודותם, לפיכך אין לחכמי ההלכה בישראל להעלות במחשבה שמה יש בדברי החוקרים הנוצרים ניצוץ של אמת, נגד כל מה שמקובל אצל גדולי ישראל בכל הדורות כדי לפסוק על פי השערותיהם הלכה שתיקבע גורלו של שבט מישראל. 
ניתוקם ממרכזי התורה לא עורר אצל גאוני ישראל חסידים ואנשי מעשה בדורות ראשונים: הרדב"ז ותלמידו והפוסקים שהלכו בעיקבותיהם. בעיות הלכתיות בענין נישואיהם מחשש שנתערבו בהם גויים. למרות שהיהודים החבשים היו כבר מנותקים ממרכזי התורה כבר בימי בית ראשון ואם כן מה כוחם וגבורתם של רבנים בדור ירוד זה לעורר איסורים אשר גבלו ראשונים ולגרום בחומרתם לפסול עדה שלמה שמסרו נפשם על נר ישראל שלא יכבה בארצם. וכי אכשור דרי. והנה באו להחמיר ונמצאו מקילים ומקלקלים לגרום לעדה שלמה להתרחק מרבני וחכמי ישראל ומתורתינו הקדושה במקום לקרבם. ועל מעין זה אמרו: ענותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו ושרפה היכלנו". 

וכל החרד לדבר ה', ורוצה להגיע לאמיתה של תורה, צריך לשים נר לרגליו, את דברי החזו"א, בקובץ ח"א איגרת לא: 

"בירור משפט בבחינת הלכה למעשה, נחלק לעיונים שניים, העיון הראשון, להניף הסולת הנקייה, סעיפי המשפט התוריים [התורניים], ואחריו העיון השני, החדירה בעובדה הנוכחת לפנינו, במעלותיה ומגרעותיה, ובדיוק משקל של פרק מפרקיה, כדי להתאים את הנידון אל סעיף ההלכה המכוון עליו, ומרובים המכשולים של התאמה כוזבת, מהמכשולים ביסוד ההלכה. זאת אומרת, אף שאין הדיין אומר על מותר אסור ועל אסור מותר, בכל זאת הוא נכשל במעשה שבא לידו, ומחליט בכוח המדומה, שזה שבא לידו הוא של הסעיף הידוע, בעת שהעלים עין מקו דק רב ערך, בפלילת [בשפיטת] המשפט, הנבנה תמיד על קווים שכליים דקים, ובהעלמה זו, הוציא משפט מעוקל, מעוות לא יוכל לתקון".

תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו

"לולא אלוקי אבי בעזרי" אשר שלח לנו את משה רבנו של הדור את מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל שהלך עם האמת של התורה ופסק על פי התורה הקדושה ולא שהה אל השקר והכזב של  חוקרים נוצרים "אשר פיהם דיבר שוא ולשונם לשון שקר" (תהלים קמד יא) וכתב פסק ארוך ומנומק שיהודי אתיופיה הם יהודים קדושים מזרע ישראל ודחה בראיות ברורות את כל החששות שאין להם מקור וכתב שאין לפסול את היהודים הקדושים שבטי י-ה אשר מסרו נפשם על תורת ה' ועל עמו וכל גדולי ישראל בכל דור ודור מעידים עליהם שהם יהודים ולא התייחסו לצבע עורם כלל,  והמערערים נשענו על קנה רצוץ, על עדות חוקרים גויים שהעלילו כי 'ביתא ישראל' במקורם נוצרים שהפכו ליהודים. שקר גס זה הומצא מתוך אינטרס מיסיונרי מרושע, שהיהדות תזנח את יהודי אתיופיה לאנחות והם יפלו טרף לשיניהם הנוצריות. אולם כאמור יש מקורות איתנים המפרטים במדוייק את שורשי הקהילה היהודית ושו"תים העוסקים בכך. לפיכך קם פוסק הדור הרב עובדיה יוסף זצוק"ל  והבהיר נחרצות כי לאחר בירור מקיף, אנשי 'ביתא ישראל' הינם יהודים ואינם זקוקים לעבור גיור לחומרא, ומותרים לבוא בקהל ה'.

גם יש להעיר, על מ"ש "הפסיקה הגורפת של רבנים כה רבים בדבר ההכרח לגייר את עולי אתיופיה", בשונה מקביעתו של הגר"ע יוסף זצ"ל,  שהם יהודים לכל דבר וענין, אך יש לך לדעת כי קביעתו הנחרצת והברורה של הגר"ע יוסף זצ"ל, באה אחר חקירה יסודית ובירור מקיף4, כלשונו, "וגם אני הצעיר בשבטי ישראל חקרתי ודרשתי היטב בעניניהם", (מכתב משנת תשל"ג), בשונה לרוב ככל הרבנים שדרשו גיור לחומרא, שמבואר כמפורש להדיא בדבריהם שחששו משום שלא חקרו את הענין אצל הבקיאים בדבר, כמובא בשו"ת "לב אהרן" (חיו"ד סי' טז), והרואה יראה שפעמים רבות נכתבו הדברים על צד – על צד ובלשון נראה ומסתבר וכיו"ב, ודברי הגר"ע יוסף זצ"ל, מיוסדים על אדני האמת והצדק, ואליו יש לשמוע, ובפרט שהגר"ע יוסף הביא כל דבריהם ודחה אותם בראיות ברורות.
ויתירה מזו, הכרעתו של הגר"ע יוסף זצ"ל, נשענת ומתבססת על מקורות מהימנים ועל יסודות איתנים בהלכה של גדולי הפוסקים וההוראה ראשי מתיבתא, אבירי הרועים רבנן קדישי וקשישאי איתני עולם דפקיע שמייהו חכמי וגאוני ישראל לדורותיהם, הרדב"ז ומהריק"ש, שכל דבריהם כגחלי אש. 

__________________________

4 יש לציין, כי, גם גדולי הרבנים באשכנז במאה הקודמת, לאחר שחקרו ודרשו על יהודי אתיופיה, קבעו שבני העדה האתיופית הם יהודים לכל דבר וענין, וביניהם, הרב יעקב ספיר זצ"ל, לאחר שאסף ידיעות חשובות במסעותיו, שמע ידיעות מפי מסיונרים שפעלו באתיופיה, ונפגש עם כמה מבני העדה שהגיעו לירושלים ולמצרים, כתב מאמרים על מנהגי העדה, פירסם איגרות כוהני העדה וזקניה, קבע ואמר: "נעלה מכל ספק כי אחינו בני אבינו הם בני יעקב זרע ישראל", דבריו על יהודי אתיופיה הם מקור הלכתי חשוב, בעקבות דבריו חלה התעוררות בעולם היהודי באותה תקופה לפעול להצלת יהודי אתיופיה מהמיסיון. ר"ע הילדסהיימר זצ"ל, לאחר שחקר ודרש בענין יהודי אתיופיה, קבע כי "אחינו ובשרנו הם וכי באה העת להצילם ולהחיותם", וקרא לקהילות ישראל לערוך מגבית להוצאות הדרך של משלחת אל יהודי אתיופיה ולספק להם ספרי קודש ותשמישי קדושה. הרב יוסף גוגנהיימר זצ"ל, רבה של קולון, לאחר שחקר ודרש על יהודי אתיופיה, כתב חוות דעת הלכתית ואמר, "יהודי אתיופיה הם יהודים, שאבות אבותיהם גלו לאתיופיה לפני חורבן בית שני", (ראה 'שאלו שלום ירושלים' 134 - 149).
:אנונימי יקר, ניכר שהדבר חשוב לך, אך שים לב שהאתר לא מיועד לפסיקת הלכה, ואף לא לסכם את כל הדעות בנושא, אלא רק להביא את השקפתם ושיטתם של אדמו"רי חב"ד, שהיו ידועים בזהירותם באהבת ישראל ובכבוד כל אדם, ודעתם מבוססת אך ורק על אדני התורה. בברכה, [[משתמש:בא מועד|בא מועד]] • [[שיחת משתמש:בא מועד|שו"ת]] • י"ג בניסן ה'תשפ"ג ליצירה | 23:02, 4 באפריל 2023 (UTC)