עריכת הדף "רקיעים" (פסקה)

===תיווך הדיעות===
[[הרבי]] מביא{{הערה|ב"שיעורים בספר התניא" שעהיוה"א פרק י"ב הערה 3.}} את דברי "המפרש" על הרמב"ם{{הערה|בהלכות יסודי התורה פרק ג'.}}, המבאר את מחלוקת ר' יהודה וריש לקיש{{הערה|בחגיגה י"ב, ב'.}}, וזו לשונו:

{{ציטוט|וכשתתבונן, תמצא שאין בין ר' יהודה וריש לקיש מחלוקת, אלא שר' יהודה מנה השמים הנראים (הגשמיים) בלבד. וריש לקיש מנה השמים הנראים ו(בנוסף) מנה דברים רוחניים שהם למעלה מן השמים במדרגה וקרא לכל מעלה מהם שמים". ובהמשך שם מבאר שגם שני הרקיעים שעליהם דיבר ר' יהודה, אינם רקיעים גשמיים ממש, כמו הנבראים שבארץ שלנו התחתונה, כי "נתבאר באמת שאין בעולם דבר גשמי נקרא שמים אלא הרקיע שנברא באויר והשמים שבהם הכוכבים והמזלות הם הנקראים גלגלים ונקראים שמים.}}

דהיינו, ר' יהודה וריש לקיש אינם חולקים, אלא שריש לקיש דיבר על הרקיעים "הנראים" (שבהם צבא השמים: השמש, הירח והכוכבים), ור' יהודה דיבר גם על רקיעים רוחניים. רבינו מוסיף בהערתו שם בשיעורים בספר התניא, שעל פי דברי המפרש, מיושבת גם ה'סתירה' בדעת ר' יהודה, שבספר הזהר{{הערה|חלק א' ל"ב ב'.}} אומר במפורש כדעת ריש לקיש!

[[הרבי]] מבאר{{הערה|התוועדויות חלק יח עמ' 276 ועוד.}}, שהרקיע השני נחלק בעצמו לשבעה רקיעים, והם הגלגלים שמוזכרים ברמב"ם הלכות יסודי התורה שם, שכל כוכב קבוע בגלגל אחר, וכל הכוכבים נמצאים ברקיע השני שבשבעת הרקיעים (כמבואר גם בגמרא חגיגה שם). ובלשונו: "הכוכבים הם ברקיע השני; אלא שרקיע זה גופא נחלק לשבעה רקיעים שהם שבעה כוכבי לכת (ומוסיף גם:) ומלבדם ישנו רקיע השמיני שבו כל שאר הכוכבים שנראים ברקיע".

דהיינו, יש שני רקיעים גשמיים (והם "וילון" ו"רקיע")- אבל גם הם לא גשמיים ממש (כי גשמיותן מזוככת מאד, וקרובה לרוחניות), ובהם נמצא צבא השמים (כל הכוכבים). ולמעלה מהם יש חמישה רקיעים רוחניים ו'דקים' עוד יותר.