עריכת הדף "רפאל נחמן כהן" (פסקה)

===עלייתו לארץ ישראל===
ביציאתו לארץ ישראל, נסע דרך וינה על מנת לפגוש את [[הרבי הריי"צ]] שהיה אז בעיירת הנופש פורקסדורף הסמוכה לוינה, שם נפגש עם הרבי הריי"צ ו[[הרבי]]. הרבי הריי"צ בירכו באותה הזדמנות 'שנשמע בשורות טובות איש מרעהו'.

כשעלו משפחת כהן לרכבת על מנת לנסוע לכיוון הנמל הופתעו לראות את [[הרבי]] מגיע ובידיו שוקולד לילדים. הרבי סיפר שחותנו ביקש ממנו 'לראות כיצד נסעתם'.

כאשר הגיע לארץ ישראל הוצע לו לגור ב[[חיפה]], שם גם היה המקום היחיד בו הוצעה לו פרנסה, אולם הוא התעקש לגור דווקא ב[[תל אביב]], שם סבל מדלות איומה ועבד קשה כל היום בסלילת כבישים. כשנשאל מדוע הוא מתעקש לגור דווקא בתל אביב, השיב שהרבי אמר לו עוד בהיותו בחו"ל שצריך לחזק את החסידים שהגיעו לתל אביב!

כעבור שנים עבר להתגורר ב[[רמת גן]] שם עבד למחייתו כחלבן. מיד עם הגיעו לארץ, מבלי לאבד אף רגע החל מתרוצץ בקדחתנות בין משרדי הממשלה השונים כדי להשיג אשרות כניסה לארץ ישראל עבור רבים מהחסידים שנשארו ברוסיה.

נהוג היה ברמת-גן אשר ב[[שמחת תורה]] מתאספות כל המשפחות החב"דיות על נשיהם וטפם בביתו של ר' פאלע, והוא היה מתוועד בכל להט חמימות נפשו, כדרכו. לאחר ה[[התוועדות]] הארוכה והמרוממת, היו כולם - החסידים בראש, ואחריהם המשפחות וצאצאיהם, צועדים בסך, בזמרה ובריקודים, אל עבר ביתו של הרב, לשתות ולהתוועד מעט ומשם נכנסים לכל בתי החסידים, כשבכל דירה שוהים מעט ל"מיני-[[פארבריינגען]]". בתי החסידים המועטים ברמת גן - מפוזרים היו בכל העיר, כך שהיה על התהלוכה לחצות כבישים ראשיים. והנה, בכל עת הגיעם לכביש סואן, היה ר' פאלע ניצב קוממיות באמצעו, עוצר את כל התנועה, מסביר בקול רם ושמח על שמחת תורה, מעורר לשמירת [[תורה]] ו[[מצוות]], ומסיים בהתלהבות סוחפת: "היום [[שמחת תורה]], חייבים לשמוח, לרקוד ואף לעשות גלגול!", ואז, מול עיניהם העולזות-משתאות של כל הנהגים ונוסעיהם (רובם הכירוהו...) היה ר' פאלע הנלהב קופץ ועורך '[[קולע]]' באמצע הכביש הראשי - ואחריו התגלגלו ('[[קולע]]') אף חסידים נוספים. כך היה בכל עת עבור התהלוכה לפני כביש. זו הייתה [[שמחת תורה]] ברמת-גן, מדי שנה בשנה, עם ר' פאלע.
הרבי הזכירו בהתוועדות [[פורים]] [[תשט"ז]] אחרי שהתבטא בהתוועדות שהתוועד (אחרי לחיים) שהחזון איש (אחד מגדולי הרבנים אצל הליטאים שנפטר שנתיים קודם) מקנא בילד חבדניק שלומד תניא (הרבי אמר שהדואר בארץ התעשר בגלל מכתבים שנשלחו על זה).

בערוב ימיו היה חולני, אך עמד בזה בגבורה עילאית{{הערה|אירע שקיבל פעם התקפה נוראה של קוצר נשימה. במהירות בהולה הסיעו נכדו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] בצריפין. כל שנייה הייתה יקרה, כל רגע עמדה נשימתו להידום לעד, ובתו ונכדיו שליווהו, התפללו שימשיך לנשום לפחות עד הגיעם. סוף סוף קרבה המכונית במהירות נועזת לשערי בית הרפואה. לפתע פנה ר' פאלע לנהג, וביקש תוך חרחורים: "עצור, רגע, אל תיכנס ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] נזכרתי, שמחר יש לאבי יארצייט. והלוא חייב אני להתפלל לפני העמוד! המתן נא", העתיר, חסר נשימה, "אולי אצליח להתגבר על קוצר הנשימה!". וכך ישב ר' פאלע, כ-2 דקות ברכב העומד הכן, כשמלוויו עוקבים במתיחות עצומה אחר מלחמתו החזקה, העקשנית, בקדחת הקצרת. והנה אט אט שככו החרחורים, השתחררו הלחלוחים, ור' פאלע נשם לרווחה: "אפשר לנסוע הביתה! מחר אוכל לומר [[קדיש]]}}.

היה ממייסדי [[רשת אהלי יוסף יצחק בארץ הקודש]].