עריכת הדף "קשת" (פסקה)

==בפנימיות התורה==
===היווצרותה===
היווצרותם של העננים, היא על ידי ש"שלושת יסודות רוח [[מים]] עפר שבארץ יוצאים ובוקעים בקיטור מפני תגבורת חום השמש". והחום של השמש שפוגע בארץ הוא בכוח הכי חזק כאשר הוא פוגע בארץ, ואז הוא פועל את שאיבתם של שלושת היסודות שיהיו "עבים וגסים" עד להיווצרות העננים.

ובנמשל - השמש היא שם הוי', כמו שכתוב{{הערה|[[תהלים]] פד, יב.}} "שמש ומגן הוי' אלקים". והיא מאירה ומשפיעה את כל הכוחות של [[אצילות]] עד למטה מטה, בכדי לאפשר ל[[ספירת המלכות]] לברר ולהעלות את ה[[רפ"ח ניצוצים]] שנפלו ל[[קליפת נוגה|נוגה]]; והעלייה הזאת יוצרת את העננים, שעניינם הוא "[[שם אלוקים]]", שמעלים ומגן מגילוי שמש הוי'.

ואז כאשר מאירה השמש, הארה המכונה בלשון הפסוק{{הערה|[[שיר השירים]] ב, יד.}} "הראיני את מראיך" - שזהו מראה כבודו של הקב"ה. "ובענני ענן על הארץ, ונראתה הקשת", שאור השמש חודר את הענן והופך ל[[אור חוזר]] (שהיווצרות הקשת היא מהחזרת האור של השמש), וזה אות וסימן על כך ש"[[שם מ"ה]] מברר את ה[[רפ"ח ניצוצים]], והם מתעלים באופן של אור חוזר.

זוהי גם הסיבה לכך שהקשת נקראת בלשון נקבה, מכיוון שהיא מורכבת (בעיקר) משלושה צבעים - שהם "[[חג"ת]]" של [[ספירת היסוד|יסוד]] ו[[ספירת המלכות|מלכות]], שהם העולים בעליית המלכות (לאחר שביררה את הניצוצות) באופן של [[אור חוזר]].

וכאשר ה[[אור חוזר]] מאיר באמצעות הכוח שהוא קיבל על ידי ההכאה בארץ, הוא מגיע עד למעלה מעלה, ומעורר מחדש את זכרון ה"מאציל" על רצונו בעולם.

===זיכוך העולם===
קודם המבול הקשת לא הייתה יכולה להיראות בעננים. וטעם הדבר: מכיוון שעניינם של העננים הוא [[גבורה]] ו[[צמצום]] - שהם מגיעים מ[[שם אלוקים]], ובצמצומים יש שני אופנים; וכמו למשל בזכוכית, שכאשר שמים לה ציפוי כסף דק היא נעשית למראה, אך באם ישימו לה כיסוי עבה ושחור היא לא תראה כלום, ועל דרך זה בצמצומים - ב[[קליפת נוגה]] שייך הבירור והעלייה, מכיוון שזהו צמצום שעדיין "מותר" ואינו קשור ב[[ג' קליפות]], אבל בדבר שהוא "אסור" וקשור בהן, אי אפשר להעלותו.

ולכן לאחר [[חטא עץ הדעת]] שאז נתגשם העולם, ובפרט בדור אנוש ודור המבול שהם ירדו ונטמאו ב[[ג' קליפות]], וכמו שכתוב{{הערה|[[פרשת בראשית]] ו, ה.}} "כי יצר לב האדם רק רע". ומכיוון שהעולם תלוי במעשיהם של בני האדם, וכמו שכתוב{{הערה|[[קהלת]] ג, יא.}} "גם את העולם נתן בלבם", ולכן גם העננים היו גסים, וכמו שאנו רואים שכינויה של אחת משלושת הקליפות הוא "ענן גדול"{{הערה|[[ספר יחזקאל]] א, ד.}}, שה[[שכינה]] נמצאת בגלות אצלם. ובכזה סוג של עננים לא שייך שהיא תוכל לבררן ולעשות בחינת "אור חוזר" - שיאירו גווני הקשת בבחינת "הראיני את מראיך".

אבל לאחר [[המבול]], שמטרתו הייתה - טיהור העולם, שעל שם זה הוא נקרא "מי נח" - שהביא מנוחה לעולם; אז הזדכך העולם באופן כזה שהעננים לא יסתירו כמו [[ג' קליפות הטמאות]], אלא שיהיו כמו [[קליפת נוגה]] שיכולה להתברר ולהתעלות לקדושה. והקשת שתיראה היא אות וסימן על בירור העולם.

===הכנה לגאולה===
מכיוון שהקשת לא הייתה כלל בפועל בעולם קודם המבול, מובן שהמבול לא רק טיהר את העולם מהחטאים, אלא הוא גם פעל דבר חדש שלא היה מעולם - זיכוך העולם באופן שתיראה הקשת.

והביאור בזה: העולם נברא באופן של "עולם על מילואו נברא"{{הערה|ראה בראשית רבה פרשה יב, ו. פרשה יד, ז.}}, ולכן כל מה שהיה בו היה רק מצד הגילוי מלמעלה; אבל בעולם מצד עצמו לא הייתה אפשרות להזדכך מצד עצמו ולהיות ראוי לגילוי מלמעלה, ולכן לאחר ירידתם של דור המבול הם לא יכלו להתעלות, מכיוון שהם היו מגושמים וכל המציאות שלהם הייתה רק מצד הבורא.

אבל המבול פעל זיכוך בעולם, שהעולם מצד עצמו יוכל להתברר ולעלות לקדושה, כמו שהאדים שעולים מהאדמה הינם די מזוככים עד שיראו בהם גווני הקשת. ולכן לא יבוא שוב מבול - כיוון שיש אפשרות לתקן את הקלקול.

והיינו, שהקשת היא האות והסימן בו מתבטאת תכלית הבריאה לעשות [[דירה בתחתונים]], שהרי היווצרותה מורה על כך שהמבול הוביל וקידם את העולם לעבר תכליתו. ועד שבגאולה תיראה הקשת ב"גווני נהירין".