עריכת הדף "ערב ראש השנה" (פסקה)

===[[פדיון נפש]] בערב [[ראש השנה]]===
{{ערך מורחב|ערך=[[פדיון נפש]]}}
בערב ראש השנה מוסר כל אחד [[פדיון נפש]] עבורו ועבור בני ביתו - ליד האדמו"ר המברך את כל אחד ואחד בכתיבה וחתימה טובה. אלו שהם בריחוק מקום - משתדלים לשלוח את ה'פ"נ' באופן שיתקבל אצל האדמו"ר קודם ראש-השנה{{הערה|ספר המנהגים}}.

====אצל [[אדמו"ר הרש"ב]]====
בתקופת שנת [[תר"נ]] בערך, נהג [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל את הפדיונות בערב [[ראש השנה]] בבוקר, אחר "[[סליחות]]", קודם התפילה. אחר כך התפלל וערך [[התרת נדרים]]{{הערה|ספר השיחות [[תש"ד]], עמ' 1}}. בערב ר"ה, אחרי תפילת שחרית, כל אחד הגיש [[פדיון נפש]] לאדמו"ר הרש"ב{{הערה|[[רשימות דברים]], א, עמ' שכז.}}.

בערב [[ראש השנה]] היה [[הרבי הרש"ב]] מקבל פדיונות בבוקר. את הפדיונות היה מקבל בדלת אחרת, לא בדלת שנכנסים ל[[יחידות]]. בתוך ה[[פ"נ]] היו כורכים מעות פ"נ, אף הבחורים{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]], עמ' 27.}}... היו עומדים בחדר החיצון, ומזמן לזמן היה [[אדמו"ר הרש"ב]] יוצא מהדלת האדומה ונוטל את הפדיונות. בנו, [[אדמו"ר הריי"צ]], יצא מחדר האוכל, נעמד והביט. וכך עמד זמן רב. סביב השולחן שליד החלונות עמדו כמה בחורים מבוגרים מהתמימים. אחר כך ניגש [[אדמו"ר הריי"צ]] לדלת, ואביו [[אדמו"ר הרש"ב]] נכנס עמו פנימה...

ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תרפ"ה]] (או [[תרפ"ו]]), דיבר [[אדמו"ר הריי"צ]] על האופן שבו היה נוטל אביו את הפדיונות, שלא מכולם היה נוטל בשווה: מאחד היה מקבל בידו, ומאחר בין אצבעותיו. ואמר ל[[פנחס אלטהויז]]: "ממך, כשהיית ילד קטן, נטל אבי את הפדיון כפי שנהג לגבי המקורבים - בין אצבעותיו! והראה בידו בין אלו אצבעות...{{הערה|[[לשמע אזן]], עמ' 140}}"

====אצל אדמו"ר הריי"צ====
בימי ראש השנה [[תרצ"ז]] הייתה ההנהגה והסדר כבשנים קדמוניות בלי שינויים כלל, רק בזה שבכל פעם היה הסדר אשר [מוהריי"צ] היה יוצא בערב ר"ה בעת קבלת הפ"נ והיה עומד על פתח חדרו והיה מקבל הפ"נ, וכעת לא היה ביכולתו, רק ישב על מקומו ונכנסו אליו באותו הסדר הרגיל, היינו כי דרכו היה לצאת לא פחות משלוש פעמים, ושנה זו היה בדיוק, כי נכנסו בשלוש כתות לא פחות{{הערה|ממכתב הרב ר"י פייגין. אגרות קודש מוהריי"צ, ד, עמ' 7}}.

בערב ראש השנה [דשנת תש"ה] נכנסו לחדרו של אדמו"ר [מוהריי"צ] שליט"א כל הרבנים, אנ"ש והתמימים שעל אתר, וכן אורחים רבים מערי השדה שבאו אל הרבי ליום טוב, כדי למסור את ה'פדיון נפש' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמו ושם אמו ושמות כל בני משפחתו ושם אמם - לרבי שליט"א{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5, עמ' 70}}.

====אצל [[הרבי שליט"א|הרבי]]====
בערב [[ראש השנה]] בשנת [[תש"ז]], בעת שמסרו ל[[רבי הריי"צ]] הר"ש לוויטין שי' והר"א סימפסון שי' את הפדיונות של אנ"ש, נתן ברכתו הק': השי"ת ימלא כל הברכות וואס מען בענטשט אידען בגשמיות וברוחניות{{הערה|שיחות תש"ז - כת"י}}.

אחר התפילה והתרת נדרים [בערב ר"ה דשנת [[ה'תשט"ז]]], נערך כל ה'עולם' בשורה ליד דלתו של הרבי, כדי למסור את ה'פ"נ' - פיתקת בקשה להתעוררות רחמים, בהזכרת שמות בני משפחתם ושם אמם - לפני ראש השנה, כפי הסדר הנהוג בליובאוויטש. והרבי בירך את כל אחד ואחד, בברכת "שנה טובה ומתוקה"{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 13, עמ' 56}}.

[בערב ר"ה דשנת [[תשכ"ג]]]: הרב יעומד בפתח חדרו, ומקבל בחיבה את פתקו של כל אחד, ובברכה "כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה"{{הערה|בטאון חב"ד, 20, עמ' 16}}.

[בערב ר"ה דשנת [[תשכ"ד]]]:.. מברך בברכת "שנה טובה ומתוקה".. הרבי עמד במפתן חדרו, לקח את הפדיון המושט לו בידו הימנית, בירך את הנותן בשנה טובה ומתוקה, שם את הפדיון בידו השמאלית, וכאשר נערמה בידו ערימה גדולה של פדיונות, נכנם לחדרו, שהה איזה משך זמן, ויצא שוב להמשיך לקבל את הפדיונות.. לא כולם הספיקו למסור את פדיונותיהם, בינתיים הרבי נוסע לאוהל.. אלו שלא הספיקו, עומדים אחרי הצהרים ומחכים שהרבי יצא ויקבל מהם את הפדיונות{{הערה|[[בטאון חב"ד]], 24, עמ' 11}}.

החל משנת [[תשל"ח]], מחמת ריבוי אנ"ש כ"י, קיבל הרבי את הפדיונות במשך כמה ימים לפני ראש השנה (בנוסף לערב ר"ה), והיה מקבלם בפתח חדרו.

הרבי נהג במשך שנים רבות להשיב על כל מכתבי ה'פ"נ' שנשלחו אליו, ובדרך כלל היה עונה במכתב בזה הלשון:

ב"ה, ימי הסליחות [ה'תש...]... שלום וברכה! הפ"נ נתקבל. ולקראת השנה החדשה, הבאה עלינו ועל כל ישראל לטובה ולברכה, הנני בזה להביע ברכתי, לו ולכל אשר לו, ברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות. בברכה...

גם הבחורים היו מקבלים מכתב דומה, אבל בשינוי לשון:.. הנני בזה להביע לו ברכתי, ברכת כתיבה וחתימה טובה... בברכה לתלמוד תורה ביראת שמים...