עריכת הדף "עזרה:מדריך לכתיבת ערכים" (פסקה)

===מבנה הערך===
לערך אנציקלופדי יש מבנה אחיד למדי, החייב לחזור בכל ערך, לבד ממקרים חריגים מיוחדים. למבנה זה יש שתי מטרות עיקריות, הקשורות זו בזו: להעביר לקוראים מידע, ולעשות זאת כך שהקוראים יוכלו להפיק את המידע מהערך. הואיל והקוראים, כמוכם, הם בן אנוש, הערך חייב להיות מותאם לאופן, לקצב ולמתכונת שבה בני אדם רגילים לתפוש דברים. במלים פשוטות: ערך אנציקלופדי חייב להיבנות במתכונת של סיפור שיש לו התחלה, אמצע וסוף. להציב בפני הקוראים שאלה מסקרנת, ולנסות לענות עליה במסגרת הערך. 

מבנה נכון לערך יכלול שלושה חלקים: '''פתיח''', '''חלק אמצעי''' ו'''סיום'''. לאחר "סיום" הערך, יפורטו המקורות לכתיבת הערך וכן הפניות למידע נוסף עבור הקורא, ואופציות ניווט שנועדו להקל על הקורא במעבר בין ערכים הקשורים עניינית זה לזה.

====פתיח====
הפתיח הוא חלק חשוב ביותר בערך. הוא חייב לעמוד במשימה הקשה של מתן מענה תמציתי לחמשת המ"מים ולהיבנות כך שמי שיקרא רק את הפתיח יצליח להפיק ממנו את המידע הבסיסי והחשוב ביותר שעליו ללמוד. הפתיח צריך לענות גם על השאלה השישית, הנסתרת - '''מה חשיבותו של הערך'''? מה מייחד אדם זה מאחרים? במה שונה הספר או המחזה מאלפי ספרים אחרים היוצאים לאור מדי שנה? מדוע טרחו הכותבים על הערך, ומדוע הוא עשוי להיות חשוב לקוראים? הימנעו מהתייחסות מפורשת לשאלה ("חשיבותו של המכון לשפיצקייט בכך שגרם לפתיחת בתי חב"ד במאדים") - אם התשובה לשאלה אינה מובנת מאליה בתום הפסקה הראשונה, כנראה שהערך באמת לא ראוי להיכתב.

תמונה או איור גרפי כלשהו המופיעים בראש העמוד עשויים לעתים קרובות להיות חלק חשוב בפתיח ולמצות עבור הקוראים את הדברים החשובים ביותר בערך.

קחו לדוגמה את הפסקה הפותחת בערך ראובן פוירשטיין:

{{ציטוט|תוכן=פרופסור '''ראובן פוירשטיין''' (י"ז מנחם אב תרפ"א – כ"ט בניסן תשע"ד) היה פסיכולוג ופדגוג ישראלי, וידיד חב"ד. ייסד שיטה חינוכית בהוראה, והקים את מרכז פוירשטיין לקידום כושר הלמידה. שיטתו זכתה לספרים ומחקרים רבים, ולהתייחסויות מהרבי.}}
הפתיח מעניק לקוראים באופן מסודר את התשובה לשאלות המתבקשות: מי (פוירשטיין), מתי (שנות חייו), היכן (ישראל), מה (מה היה תפקידו, מה עשה שמצדיק כתיבת ערך אנציקלופדי העוסק בו) ומעניק רמז מסקרן לגבי ההמשך לשאלה "מדוע" — היינו, מדוע שיטתו זכתה לספרים ומחקרים רבים.

====חלק אמצעי====
אחרי הפתיח, המשמש כמתאבן עבור הקוראים לקריאת הערך, צריך לבוא תוכן הערך עצמו או, אם תרצו, סיפור המעשה. גם לאופן בניית הערך יש כללים, שיוסברו להלן בחלק העוסק באופן כתיבת הערך בפועל. 

====סיום====
לכל ערך צריך להיות סיום, שיבהיר לקוראים כי כאן מסתיים סיפור המעשה של הערך. הסיום יכול להיות בסיסי (לדוגמה, מותו של אדם, סיומה של תקופה, תוצאותיו של אירוע, השלכות של רעיון, וכדומה) ואפילו שרידי (לדוגמה, הפניה לקטגוריה הכוללת מידע נוסף).

====פרקי מקורות ומידע נוסף====
בכתיבה המדעית, מקובל למקם בסיומו של מאמר את רשימת מקורותיו, וכן הפניות למקורות למידע נוסף. בסיום הערך ימצאו ההפניות האמורות לפי הסדר הבא: 
# פסקה שכותרתה "'''ראו גם'''" - פסקה זו תכיל קישורים פנימיים לנושאים בעלי חשיבות הקשורים לערך וכן לפורטלים קשורים. 
# פסקה שכותרתה "'''לקריאה נוספת'''" - פסקה זו תכיל רשימת ספרים בהם מידע נוסף (שאינה בהכרח רשימה של מקורות של הערך). 
# פסקה שכותרתה "'''קישורים חיצוניים'''" - פסקה זו תכיל קישורים לאתרים חוץ חב"דפדיים. 
# פסקה שכותרתה "'''הערות שוליים'''" - פסקה זו תכיל הן הערות שוליים המכילות הערות טקסטואליות, והן הערות המהוות אסמכתאות.

====איזור הניווט====
בסיומו של כל ערך ישנו איזור המיועד להקל על ניווט בין ערכים שונים הקשורים זה לזה. באיזור זה ממוקמות הקטגוריות, וכן תבניות הניווט השונות.