עריכת הדף "מניין בני ישראל" (פסקה)

==צורת המניין{{הערה|סדר השמות של השבטים בג' פעמים, כל פעם בסדר שונה; א- ע"פ חשיבות האנשים הפרטיים. ב- דגל… חניית  השבטים, ע"פ תכונת נפשם. ג- מנין בנ"י, ראובן הבכור, וממשיך לשכנו… ש"פ במדבר תשד"ם, תו"מ ע' 1804. אות יט, כז.}}==
===מי הנמנים=== 
במניין הראשון שהיה כשבני ישראל ירדו מצרימה התורה מפרטת את רשימת המשתתפים במסע הירידה למצרים. הרשימה מכילה את הבנים והבנות והנכדים של [[יעקב אבינו]] בכל הגילאים (היא לא כוללת את נשותיהם של השבטים כי הן לא היו בנותיו של יעקב).

במניין השני ביציאתם ממצרים נמנו הגברים בלבד ללא הטף והנשים.

במניין השלישי והרביעי, שהיו שניהם בשנה השניה ליציאתם ממצרים, ציווה ה' את משה רבינו לערוך מפקד אוכלוסין של כל הגברים בבני ישראל מגיל עשרים ומעלה. המפקד נערך בניהול משה, אהרון ונשיאי השבטים. גם בשבט לוי נערך מפקד נפרד על פי צווי ה', אלא שבשונה מהמפקד הכללי נספרו כל הגברים מבן חודש ומעלה{{הערה|כך גם הבכורים נמנו מבן חודש ומעלה.}}.

כך גם במניין החמישי שהתקיים על פי ציווי ה' לאחר המגיפה המסופרת בסוף [[פרשת בלק]], כאשר משה רבינו מעביר את שרביט ההנהגה ל[[יהושע]], נמנו מבן עשרים שנה ומעלה.

===במה מנו===
במניין השלישי, שהיה אחרי [[חטא העגל]] בפרשת [[כי תשא]] נאמר "כי תשא את ראש בני ישראל לפקודיהם ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". כלומר, שבאמצעות גביית [[מחצית השקל]] מכל אחד מהנמנים, בדרך עקיפה של מניין המטבעות, המונים יידעו גם את מספר האנשים מבני ישראל, כך לא תשלוט בנמנים [[עין הרע]].

גם שנים רבות לאחר מכן, כש[[שאול המלך]] ביקש לדעת כמה חיילים מונה צבאו, הוא השתמש בשיטה דומה, הוא ביקש מכל חייל לגשת אל דיר הכבשים של המלך ולהביא טלה אחד, וכשספר את הטלאים ידע את מספרם של חייליו.

על [[דוד המלך]], לעומת זאת, נאמר כי הוא שגה וערך מפקד אוכלוסין באמצעות ספירת האנשים. התוצאות היו טראגיות, כמו שהנביא מספר: "וירע בעיני האלוקים על הדבר הזה ויך את ישראל... ויתן ה' דבר בישראל ויפול מישראל שבעים אלף איש"{{הערה|דברי הימים א, כא.}}.

בגמרא ב[[מסכת יומא]]{{הערה|יומא כב, ב.}} מובאת השלכה מעשית מכך ששאול המלך ספר את אנשיו באמצעות טלאים; שהיו סופרים ב[[בית המקדש]] את אצבעות ה[[כהן|כהנים]] ולא את הכהנים עצמם. הגמרא מוסיפה "אסור למנות את ישראל אפילו לדבר מצוה .. כל המונה את ישראל עובר בלאו, שנאמר והיה מספר בני ישראל כחול הים אשר לא ימד. רב נחמן בר יצחק אמר עובר בשני לאוין שנאמר לא ימד ולא יספר".

ולכן נוהגים כשסופרים יהודים ל[[מניין]] וכדומה, לעשות זאת בשינוי, כמו בקריאת הפסוק "הושיעה את עמך וגו'" הכולל עשרה תיבות וכדומה.

===מניין שבט לוי===
[[שבט לוי]] נמנה על פי ציווי ה' בנפרד משאר בני ישראל: "אַךְ אֶת מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל"{{הערה|במדבר א, מט.}}.

הסיבה לכך היא, כפי שמובא במדרש{{הערה|במדבר רבה א, יב.}} "כדאי הוא לגיון של מלך להיות נמנה לבדו". הסבר נוסף שצפה הקב"ה שעתידה לעמוד גזירה על כל הנמנין מבן עשרים שנה ומעלה שימותו במדבר, ולכן הוציא ממניין זה את הלווים שלא חטאו ב[[חטא העגל]].

בשונה משאר השבטים שנמנו מגיל 20, במניין שבט לוי נמנו החל מגיל חודש ימים: "מִבֶּן חֹדֶשׁ וָמַעְלָה תִּפְקְדֵם"{{הערה|במדבר ג, טו.}}. הסיבה לכך, דרשו חז"ל, כי למוד הוא אותו השבט להיות נמנה מן הבטן, שנמנתה יוכבד בת לוי בלידתה בין החומות בכניסה למצרים בכלל השבעים נפש שירדו מצרימה{{הערה|הובא ברש"י במדבר ג, טו.}}.