עריכת הדף "מזל" (פסקה)

==התגברות המזל==
===ביום הולדת===
{{ערך מורחב|יום הולדת}}
על [[יום הולדת|יום הולדתו]] של אדם אמרו חז"ל{{הערה|ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ח ובקרבן העדה שם.}} שאז מזלו גובר, "המזל השולט ביום ההוא עוזר לו". וענין זה נותן לאדם חיות מחודשת למשך כל השנה הבאה{{הערה|1=ראה בארוכה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15806&hilite=2b950285-36ca-43e0-8881-759075e30605&st=%D7%9E%D7%96%D7%9C%D7%95+%D7%92%D7%95%D7%91%D7%A8&pgnum=39 שיחת אחרון של פסח תשמ"ח].}}.
===בחודש אדר===
{{ערך מורחב|חודש אדר}}
על [[חודש אדר]] אמרו חז"ל{{הערה|[[מסכת תענית|תענית]] כט, ב.}} ש"בריא מזליה" - בריא מזלו. וזאת בזכות לידת [[משה רבינו]] ב[[ז' באדר]] - שכיון שמשה רבינו הוא [[נשיא]] ישראל, לכן [[משפיע]] יום הולדתו על החודש כולו.

החידוש המיוחד בכך, למרות שבני ישראל הם תמיד מעל שליטת המזלות (כיון שמזלם הוא "אין", כנ"ל) - שבחינת "אין" שבנשמה, שורש ה[[נשמה]] הנעלה, נמשכת בגלוי ללא כל עבודה מיוחדת גם בחלק ה[[נשמה]] שבגוף. ואפילו בעניני העולם הגשמיים, כפירוש בפשטות של "'''בריא''' מזליה" - בריאות בגשמיות. כך שאפילו גוי יכול להבחין בהתגברות מזלו של היהודי{{הערה|כפי שנאמר בגמרא שם, שבגלל התגברות המזל כדאי ליהודי לערוך דין עם גוי דוקא בחודש זה, שבו יהיה לו קל יותר לנצח.}}.

מסיבה זו גם התבטלה גזירת [[המן האגגי|המן]] בחודש זה. כמסופר ב[[מדרש]]{{הערה|אסתר רבה ז, יא.}}, המן רצה לערוך את הגזירה דוקא בחודש זה - כיון שלמזל החודש אין זכות מיוחדת, "אדר אין לו זכות". אך המן לא ידע שמעלתו האמיתית של החודש היא בכך שבו מתגבר מזל ישראל, ואינם צריכים כח ממזל החודש. וזו הכוונה הפנימית בכך ש"אדר '''אין''' לו זכות" - שהזכות של חודש אדר, היא בחינת "'''אין'''" שבנשמה.

כח זה, של התגברות מזל ה"אין" של ישראל, נתן את הכח ליהודים בזמן גזירת המן [[מסירות נפש|למסור את נפשם]] ולא להמיר את דתם. ולאידך, כח זה נמשך גם בתוך הגוף, כך שלא היו זקוקים למסור את נפשם בפועל ולמות חלילה - אלא נשארו בחיים וזכו לאורה ושמחה{{הערה|ראה בכל זה שיחות ה[[דבר מלכות]] - שבת פרשת תרומה ותצוה (שיחה הא') תשנ"ב.}}.