עריכת הדף "כפרות" (פסקה)

==פולמוסים הלכתיים==
===כפרות באמצעות שליח===
עקב התפשטות [[נגיף הקורונה]] והאיסור על התקהלויות, יזמו רבני [[מכון הלכה חב"ד]] בשנת [[תשפ"א]] עריכת כפרות באמצעות שליח, כאשר אנשים משלמים את מחיר הכפרה, ואחד מרבני המכון אומר בשמם את הנוסח ומסובב תרנגול.

רעיון מחודש זה עורר התנגדות בקרב כמה מרבני חב"ד, שטענו שבמידה ולא ניתן לערוך כפרות בצורה הרגילה יש לערוך על כסף, וזאת על יסוד דברי רבותינו נשיאינו שלא הזכירו עריכת כפרות על דגים וכדומה במקרים בהם לא ניתן לעשות על כסף{{הערה|1=[https://col.org.il/news/133661 חבר בי"ד רבני חב"ד נגד עריכת כפרות תרגנול באמצעות שליח].}}, כשלעומתם רבני מכון ההלכה חיזקו את היוזמה וטענו שהיא הצורה המהודרת ביותר, וזאת על יסוד דברי אדמו"ר הזקן שהעיקר בכפרות הוא שחיטת התרנגול{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/620821/ שליחות לכפרות: הרב קורנוויץ בראיון על המיזם המהפכני] {{*}} [https://chabad.info/beis-medrash/620973/ הרב יורקוביץ' במכתב הסבר על "שליחות בכפרות"].}}.

=== כיסוי הדם ===
נוהגין שלאחר השחיטה מכסים האנשים את דם התרנגול בעפר ומברכים "על כיסוי הדם בעפר" מכיוון שמצוות כיסוי הדם היא מצווה נדירה עבור אלה שבדרך כלל אינם מתעסקים בשחיטה.

לקראת [[יום כיפור]] [[תשע"ז]] פרסם הרב [[מיכאל שלמה אבישיד]] רב קהילת חב"ד רמב"ש א' ומרבני [[מכון הלכה חב"ד]] פסק דין לפיו את ברכת כיסוי הדם מברכים רק לאחר בדיקת הסכין{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/הרב-אבישיד-בהערה-חשובה-על-כיסוי-הדם-בכפ/ הרב אבישיד בהערה חשובה על כיסוי הדם בכפרות] {{אינפו}}}}, לאחר פרסם פסק הלכה זה רבנים ושוחטים חב"דים הגיבו על העניין, התגובה הידוע ביותר היא של השוחט הרב [[שלום דיקשטיין]] ממלבורן שבאוסטרליה, שטען שאין צורך לבדוק הסכין לאחר השחיטה, ובתגובה לכך פרסם הרב אבישיד תגובה שבה טען שצריך לחכות לבדיקה משום ספק ברכה לבטלה{{הערה|[http://chabad.info/beis-medrash/פולמוס-הברכה-בכיסוי-הדם-בכפרות-נמשך/ תגובתו של הרב דיקשטיין לצד תגובתו של הרב אבישיד] {{אינפו}}}}, לאחר מכן פורסם סרטון של הרבי בכפרות בו נראה שהרבי משתהה בברכה עד סיום בדיקת הסכין{{הערה|[http://chabad.info/video/rebbe/הרבי-במעגל-השנה/פולמוס-כיסוי-הדם-מעשה-רב-•-צפו-בוידאו/ לצפיה בסרטון] {{אינפו}}}}.

בנוגע להכרעה למעשה בפועל, הורה ה[[מרא דאתרא]] של [[קראון הייטס]] הרב [[יוסף ישעיה ברוין]] שאכן לכתחילה אין לברך בלא בדיקת הסכין{{הערה|מכיון שכל ההשתדלות לזכות במצוה זו הוא הידור מצוה, ומה הטעם בהידור מצוה אם הוא מכניס את האדם לספק ברכה לבטלה גם אם הוא ספק רחוק.}}, אך במקומות הומי אדם אסור לבקש מהשוחט שיבדוק, אלא מי שמעוניין לקיים את המצוה ימתין בצד עד שהשוחט יבדוק את הסכין בעצמו, ואז יבקש רשות לכסות את הדם{{הערה|1=כך הורה בציבור בדברים שנשא בשעת רעווא דרעווין בשבת תשובה תשע"ז. לעומת זאת רבנים אחרים צידדו והורו שיש לברך בכל מקרה (ראו לדוגמה [http://haoros.com/download.asp?kovetzID=1114&ext=pdf פסיקת הרב ברוך אלכסנדר זושא ויינר] בתוך קובץ 'הערות וביאורים' אהלי תורה חג הסוכות תשע"ז עמוד 39).}}.