עריכת הדף "יעקב בן אשר" (פסקה)

==חיבוריו==
;[[ארבע טורים]]
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי: 
* טור '''[[אורח חיים]]''' - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]]. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון [[הלוח העברי]] עד סוף [[מניין השנים בלוח העברי|האלף השישי]].
* טור '''[[יורה דעה]]''' - העוסק בענייני [[איסור והיתר]], [[שחיטה (הלכה)|שחיטה]], [[בשר וחלב]], תערובות, [[עבודה זרה]] וחוקות הגויים, [[טהרה]], [[לימוד תורה]], כבוד [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ועוד. 
* טור '''[[אבן העזר]]''' - העוסק בענייני [[דיני אישות|אישות]] ומשפחה, [[גירושין]], [[ייבום]] ועוד.
* טור '''[[חושן משפט]]''' - העוסק בעיקר ב[[דיני ממונות]], [[דיין (הלכה)|דיינות]], [[עדות]] ועוד. 
תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"[[בית יוסף]]" שנכתב על ידי ר' [[יוסף קארו]], כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו ב[[גמרא]] וב[[ראשונים]]. "[[נושאי כלים]]" נוספים הם: ה[[ב"ח]] - רבי [[יואל סירקיס]], ה"[[הרמ"א|דרכי משה]]" הלא הוא [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] ("מפה") ו[[דרישה ופרישה]] לרבי וואלק כ"ץ מחבר ה[[סמ"ע]] על שו"ע חושן משפט.

;פירוש לתורה.
חיבור נוסף כתב והוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]).

פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו.

;קיצור פסקי הרא"ש
חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''' (קושטא 1575), בו [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי [[מסכת|המסכתות והפרקים]], וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את [[פסקי תוספות]] הנדפסים בסוף כל מסכת.