עריכת הדף "יום הכיפורים" (פסקה)

==סדר היום והתפילות==
===ערב יום הכיפורים===
{{ערך מורחב|ערב יום כיפור}}
[[קובץ:קלמנסון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בשחיטת תרנגול הכפרות בערב יום כיפור]]
בערב יום הכיפורים מצוות התורה להרבות בסעודה ונהוג לחגוג אותו כיום טוב אין אומרים בו תחנון ולובשים [[בגד|בגדי]] חג. מנהגים רבים נהוגים ביום זה:
*[[כפרות]].
*טבילה במקווה.
*חלוקת "[[לעקאח]]"{{הערה|מספר פעמים הורה הרבי שיערבו את העוגה בתוך מאפה חדש אותו יוכלו לחלק לציבור גדול יותר. ראו לדוגמא: '''לא להיכנס לחובות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.
*מלקות.
*[[וידוי]] בתפילת מנחה.
*[[ברכת הבנים]].
*אכילת סעודה מפסקת.

[[הרבי]] ביום זה מחלק לעקאח לכל החסידים ומאחל להם שנה טובה ומתוקה, לאחר תפילת מנחה מברך את הקהל בברכה כללית וסמוך לכניסת היום הקדוש 
מברך את ה[[תמימים]] את ברכת הבנים. מעמד זה נקרא [[ברכת התמימים]] ומורשים להיכנס אליו רק בחורי הישיבה שטרם נישאו. במעמד זה עורר הרבי את הבחורים על דבר תפקידם בלימוד התורה בשקידה והתמדה ובירך אותם.

===ליל יום הכיפורים===
{{ערך מורחב|כל נדרי}}
בפתיחת תפילות היום הקדוש, קודם תפילת [[ערבית]], מתפללים את תפילת [[כל נדרי]]. משמעות התפילה היא התרת הנדרים בינו לבין שמים שלא עומד בהם, כחלק מתהליך ה[[תשובה]] ביום זה. לפי [[תורת החסידות]] הדבר קשור לתשובה מ[[אהבה רבה]] שפורצת את כל הנדרים והקישורים שאדם קשור במשך השנה לענייני [[גשמיות]] ה[[עולם]].

לכל נדרי [[פתיחת הארון|פותחים]] את ה[[ארון קודש]] ומוציאים לפחות שלושה ספרי תורה{{הערה|'המלך במסיבו' ח"ב עמ' כא}}. ומצווה גדולה לקנות את החזקת 'ספר ראשון'{{הערה|סידור אדה"ז. וב'המלך במסיבו' עמ' כב, שניתן לסדר 'מכירה פומבית' גם על שאר הספרים}}. [[הרבי]] נהג להחזיק את הספר הראשון.

לאחר תפילת ערבית, הנהיג הרבי לומר את כל ספר התהלים מתחילתו ועד סופו. הפעם הראשונה בה הנהיג הרבי מנהג זה, היה בשנת [[תשי"א]] עוד קודם קבלת הנשיאות באופן רשמי, כאשר לאחר התפילה החל הרבי לומר את מזמורי התהלים ולהגביה את קולו בסיומם, כמנהג החזנים{{הערה|[[ימי בראשית]], עמ' 255}}.

בשנת [[תשי"ב]], לא המתינו החסידים שהרבי ייגש בעצמו, וא' התמימים (ר' יואל כהן) ניגש לעמוד והחל לומד במהירות עצומה, על מנת לא 'לעכב' את הרבי, בהתחשב בעובדה שבמשך היום הרבי חילק לעקאח ו[[ברכת התמימים|בירך]] את תלמידי התמימים, ולא הספיק לטעום מאומה. כפי שתועד ביומנים, הרבי לא היה מרוצה מהנהגה זו, ולאחר שסיימו את אמירת התהלים ניגש הרבי בעצמו אל העמוד, וסיים כל מזמור ומזמור בקול רם{{הערה|בשל"ה מסכת יומא מובא שזהו מנהג קדום, אך לא ידוע על קהילות שנהגו בזה בדורות האחרונים}}. 

[[אדמו"ר הריי"צ]] הורה{{הערה|מכתב כללי לתלמידי הישיבות, י"ג [[אלול]] תרצ"ז}} לקבוע משמרות לאמירת [[תהלים]] בציבור במשך כל ליל היום הקדוש.

===שחרית===
עד תפילת העמידה תפילת שחרית כמו בראש השנה עם "המלך", אמירת "שיר המעלות ממעמקים" לפני ברכו. אין אומרים את ברכת "שעשה לי כל צרכי" ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בקול רם.

בסיום תפילת העמידה בלחש המיוחדת ליום הכיפורים אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא". בחזרת הש"ץ הנקראת גם "יוצר ליום כיפור" מתווספים פיוטים וקטעי תפילה מיוחדים כשבסיומה וידוי ו"אבינו מלכנו" (בחול).

בקריאת התורה מוציאים שני ספרים, בראשון קוראים בפרשת אחרי מות את סדר העבודה של יום הכיפורים בבית המקדש, ובשני קוראים את קרבן המוסף של היום בפרשת פנחס. לאחר ההפטרה - [[הזכרת נשמות]].

===מוסף וסדר עבודה===
{{ערך מורחב|סדר עבודה}}
בסיום תפילת הלחש בה מזכירים את קרבנות המוסף שהקריבו בבית המקדש, אומרים וידוי "אשמנו" ו"על חטא".

במהלך חזרת הש"ץ שהיא התפילה הארוכה ביותר בשנה, נאמר "[[סדר עבודה]]" בו תיאור סדר עבודת הכהן הגדול בבית המקדש ביום זה, הווידוי והתפילות שהיה אומר, וכולל השתחוויות בנפילה על אפיים ארבע פעמים וכן תפילה ובקשה לבניין בית המקדש במהרה בימינו שאז יתחדש "סדר העבודה".

בהמשך אומרים את הפיוט "[[אלה אזכרה]]" אודות [[עשרת הרוגי מלכות]], "על חטא" ו[[ברכת כהנים]].

===מנחה מפטיר יונה===
{{ערך מורחב|מפטיר יונה}}
לפני מנחה משתדלים לעשות הפסקה{{הערה|ספר המנהגים עמ' 69.}} שלושת רבעי השעה לפחות. התפילה נפתחת בקריאת התורה בפרשת אחרי מות, בה קוראים את פרשת העריות. העולה שלישי [[מפטיר יונה|מפטיר ביונה]].

טעם קריאת הפטרה זו מפני שמובא בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה. לפי המקובל העלייה למפטיר יונה נותנת כח לתשובה והיא סגולה לעשירות. מזדרזים בתפילת מנחה כדי להתחיל נעילה בזמנה.

===נעילה===
{{ערך מורחב|תפילת נעילה}}
תפילה זו מיוחדת ליום הכיפורים, ובעבר היו אומרים אותה בסיום כל תענית על צרה. היא נקראת כך על שם שאז כביכול ננעלים שערי שמים וזו ההזדמנות האחרונה של יהודי לעשות תשובה. הסבר נוסף לשם שבשעה זו ננעלים כל השערים של ההיכלות העליונים, ואף אדם או מלאך לא יכולים להיכנס פנימה חוץ מעם ישראל.

בתחילת התפילה [[פתיחת הארון|פותחים]] את ה[[ארון קודש]] ונשאר פתוח עד תקיעת השופר שבסוף התפילה.

במהלך התפילה החזן אומר בקדיש "לעילא ולעילא מכל ברכתא". בכל מקום שאומרים "וכתוב, ונכתב" אומרים במקום "וחתום, ונחתם". ואין אומרים וידוי "על חטא".

בסוף התפילה החזן ואחריו הקהל מכריזים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" (פעם אחת) "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" (שלש פעמים) "ה' הוא האלוקים" (שבע פעמים).

החזן מתחיל קדיש תתקבל ובסיום החצי הראשון של הקדיש מתחילים לנגן את [[מארש נפוליאון]].

לאחר הניגון תוקעים תקיעה אחת ב[[שופר]] ומכריזים "[[לשנה הבאה בירושלים]]".

אחר כך החזן מסיים את הקדיש, קוה, אין כאלוקינו, עלינו, ואומרים את תשעת מזמורי התהלים [[תהלים קמ"ב|קמ"ב]]-[[תהלים ק"נ|ק"נ]] ש[[אדמו"ר הזקן]] קיבל ממורו ([[הרב המגיד]]) שקיבל ממורו ([[הבעל שם טוב]]) בשם [[אחיה השילוני|מורו הידוע]] לאומרם אחר נעילה{{הערה|לוח היום יום א' אלול}}. ולאחר מכן מתפללים ערבית.

===מוצאי יום הכיפורים===
{{ערך מורחב|מוצאי יום הכיפורים}}
[[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך [[קידוש לבנה]] במוצאי יום הכיפורים]]
מוצאי יום הכיפורים הוא "קצת יום טוב" בו בת קול יוצאת ואומרת "לך אכול בשמחה את לחמך"{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh4/3/624/9.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד ט]}}. בלילה זה לאחר [[תפילת ערבית]] ו[[הבדלה]], עורכים [[קידוש לבנה]], אוכלים סעודה ועושים [[התוועדות]] מיוחדת, עוסקים בתורה ומתחילים להתעסק בעניין ה[[סוכה]].

בזמן זה, לאחר עבודת ה[[תשובה]] של יום הכיפורים, מתחיל העניין של "[[ויעקב הלך לדרכו]]" בקיום התורה והמצוות בסור מרע ועשה טוב בפועל ממש{{הערה|שיחת יום שמח"ת תשי"א מהמשך "וככה" תרל"ז עמ' קנג בשם אדמו"ר הזקן}}.