עריכת הדף "חמדת ימים" (פסקה)

==בתורת חב"ד==
[[קובץ:כתיק חמדת ימים.JPG|שמאל|ממוזער|צילום מחיקת ציון לספר חמדת ימים [[כתב יד|בכתב ידו]] של הרבי]]
הספר אינו מובא כמעט בכתבי רבותינו, ישנה מחלוקת בין החוקרים האם יש בכלל ראיה מכך ליחסם של רבותינו לספר (כשגם ספרים חשובים לא פחות אינם מובאים בספרי רבותינו){{הערה|ראה במאמרו של הרב מונדשיין הנ"ל}}. ישנם הטוענים כי [[אדמו"ר הזקן]] מביאו ב[[קונטרס אחרון]] לסימן רפ"ה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49263&hilite=56dfff48-6e67-4186-8262-e308031b5d34&st=%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%90+%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8+%D7%98%D7%95%D7%91+%D7%9E%D7%94%D7%AA%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9D+&pgnum=171 סימן רפ"ה סעיף א'] ושם הציון הוא ל"ח"ה ח"ב פט"ו", ובחמדת ימים הוא בח"א פ"ג.}}.

כמו כן יש הטוענים{{הערה|ראה בהערות התמימים ואנ"ש (צפת) גליון ס"ח מאמרו של הרב מנחם כהן.}} כי ציטוט עקיף מהספר מובא מ[[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|באור התורה על מגילת אסתר ע' קמא במהדורת תש"ן.}} ושם "כי מרדכי בגימ' רב חסד וכמ"ש הרמ"ז", ושם מובא מספר ח"י{{הערה|ברמ"ז לזהר תצא רעו א ד"ה ואי תימא דאתייחד עמה אומר שם הרמ"ז בח"י (-בחמדת ימים) דף ק"ד כתב שורש מרדכי אשר מספר שמו ר"ב חסד.}}. ויש הטוענים שהציטוט אינו מספר חמדת ימים אלא מספר אחר{{הערה|ראה במאמרו של הרב אשר גרשוביץ בהערות התמימים ואנ"ש צפת גליון ס"ד.}}.

במכתב לאדם שהתחיל ללמוד קבלה, מסתייג הרבי מלימוד הספר, בטענה ש"בנוגע לספר חמדת הימים, הנה גם בדבר זה יש סברות חלוקות, וכיון שלעת עתה לא מצאתיו בספרי רבותינו נשיאינו מה לו להתחיל לימוד הקבלה דוקא מספרים כאלו שיש חילוקי דיעות אודותם"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/8/2469.htm אגרות קודש חלק ח', ב'תסט]. וראה מאמר בענין [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15013&hilite=85cacae0-fd82-45f0-b495-b157169beaea&st=%D7%94%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D&pgnum=1304 דעת רבותינו נשיאינו על הספר חמדת ימים].}}. כמו כן [[הרבי]] מציין ספר זה רק בשם ספר שדי חמד שמביא את דבריו, וכותב כי אין הספר תחת ידו לעיין בו{{הערה|1=‏‎[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/3/504&search=%D7%97%D7%9E%D7%93%D7%AA+%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D אג"ק מהרבי] וזה לשונו: הובא בשד"ח (אס"ד ר"ה ב' ד) שכ"כ בחמדת ימים.}}. כמו כן, פעם ציינו [[הנחה|המניחים]] שהעלו על הכתב את שיחתו של [[הרבי]] לספר חמדת ימים, כמקור למנהג ש[[ילדי ישראל]] יתנו [[צדקה]] ב[[חנוכה]], והרבי ב[[הגהה|הגהתו]] מחק את איזכור הספר, והחליף ל"כן מובא מנהג" מבלי ציון מקור{{הערה|ליקוט מענות קודש - חנוכה, ע' 13 (ראה צילום כתב יד קדשו של הרבי בתמונה שבערך).}}.

הרב [[יהודה לייב גרונר]] העיד אשר פעם שאל את הרבי, האם לציין לספר זה במנהגים שלא נמצא להם מקור במקומות אחרים. וענה הרבי, אשר מכיון שאודות מחבר ספר זה ישנן הרבה תרעומות אם הוא בר סמכא ולמי היה שייך, וכמה גדולי ישראל התרחקו ממנו, לכן לא כדאי לציין אליו. ואף אין כדאי להביט בו{{הערה|1=[[הערות וביאורים]] [http://haoros.com/archive/?kovetz=839&cat=11&haoro=0 גליון תתלט].}}

בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו קיימות שבע מהדורות שונות של ספר חמדת ימים. הרב מונדשיין מצייין במאמרו{{הערה|היכל הבעש"ט גליון ז'}} כי בספרייתו של אדמו"ר הרש"ב היו כלולים רק ספרים תורניים, שלא כספרייתו של אדמו"ר הריי"צ שנועדה לציבור הרחב ומשום כך באו בה גם ספרים שאינם על טהרת הקודש.

בסידור של [[המגיד ממזריטש]] מצוין כמקור לנוסח התפילה המיוחד ב[[סידור אדמו"ר הזקן]]{{הערה|בתפילות לימים נוראים במילים "וכל הרשעה בעשן תכלה" [http://shulchanharav.com/files/heores/sidur%20hamhagid.pdf הגהות אדמו"ר הזקן על סידור המגיד]}}.
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*