עריכת הדף "חיים נצחיים (בלע המוות)" (פסקה)

==משמעות היעוד בפנימיות==

ב[[מאמר]] על פסוק הזה זה משנת [[תשכ"ה]] מסביר [[הרבי]] בארוכה את מהות היעוד.

כאשר נברא העולם, הוא נברא כולו מלא ב[[טוב]] וללא [[רע]], וממילא גם ללא המושג מוות, אך לאחר [[חטא עץ הדעת|חטאו של אדם הראשון]] ירד רע לעולם, נוצרה האפשרות של מיתה, וה[[חיים נצחיים]] פסקו{{הערה|כך מובנים גם המשך הפסוקים המעלה את החשש ש[[אדם הראשון]] לאחר שלקח מ[[עץ הדעת]] (והוריד רע לעולם) יקח גם מעץ החיים, מכיוון שאז יווצר מצב שיש רע בעולם, ויש גם נצחיות לרע זו.}}. 

מכיון שהחיים הגשמיים קשורים ותלויים בחיים הרוחנים וכאשר האדם גרם לעצמו על ידי ה[[חטא]] מות רוחני נעשה גם המציאות של מוות גשמי ופיזי.

ב[[מתן תורה]] "פסקה זוהמתן של ישראל" והתבטלה ה[[קליפה]] וה[[רע]], כפי מצב העולם לפני [[חטא עץ הדעת]], אך לאחר [[חטא העגל]] חזר הרע והמוות וירד לעולם בשנית{{הערה|[[מאמרי אדמו"ר האמצעי]] בראשית ח"א עמ' שח.}}. 

לעתיד לבוא יתקיים הייעוד "[[ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ]]" ותתבטל מציאות המוות.