עריכת הדף "התכללות (המידות)" (פסקה)

==אחליף דוכתייהו==
בכמה מקומות בזוהר{{הערה|לך לך פ"ז ע"א.}} ובכתבי האר"י{{הערה|ע"ח שער מטי ולא מטי, ובשער לב (שער הארת המוחין) פ"ו. וראה סה"מ תרס"ח עמ' רט.}} מובא, שלעיתים האורות מחליפים את "מקומם הטבעי", כך שאור החסד מתלבש בכלי הגבורה, ואור הגבורה בכלי החסד.

בספר הערכים{{הערה|חלק ד' עמ' רח ואילך.}} מתבאר עניין זה בכמה וכמה אופנים שונים, בפרטים ופרטי פרטים, ובאריכות רבה - וכאן מובא בכללות ובקצרה ורק באופן אחד.

להבין עניין זה יש להקדים{{הערה|הבא לקמן הוא על פי המשך תער"ב בתחילתו, אותיות יג-יד.}}, שאחד ההבדלים בין "אורות" ל"כלים" הוא, שהכלים הם מוגבלים ומגבילים לעומת האורות שהם "[[פשוט|פשוטים]]". אך למרות שה[[אורות פשוטים]] אין זו פשטות של "אין-סוף" ממש, אלא פשטות מוגבלת ("עשר ולא תשע, עשר ולא אחת עשרה"{{הערה|ספר יצירה, א' ד'.}}), והגבלה זו אינה רק בכמותם אלא גם באיכותם - לכל אחד מהם ציור מסויים משלו (של חסד, של גבורה וכו'). ונמצא, שלעומת הכלים האורות הם "פשוטים" אך לעומת העצמות הם "מוגבלים".

ומכיון שהאורות (לעומת הכלים) הם פשוטים{{הערה|היינו, ש'''אור''' החסד אינו כך כך "חסד" כמו '''כלי''' החסד, האור הוא עדין חסד "פשוט" ולא מוגבל.}}, יתכן שאור החסד "יכנס" לתוך כלי הגבורה (וכן הפוך כמובן, וכן גם בכל שאר האורות והכלים).
הרחבה בעניין זה ראה {{ערך מורחב|ערך=[[אחליפו דוכתייהו]]}}.

בסעיפים הבאים מובאות כמה דוגמאות מתורת החסידות, המראות כיצד ובמה מתבטא עניין זה (לגבי הביאור בפרשות דקריאת שמע ישנו גם ביאור '''הפוך''' – שפרשה ראשונה היא אור החסד בכלי הגבורה, ופרשה '''שניה''' היא אור הגבורה בכלי החסד){{הערה|ושני ביאורים אלו עולים בקנה אחד ואינם סותרים, אלא שבראשון הדגש הוא על האור ובשני על הכלי. וראה הביאור בזה בספר הערכים חלק ד' עמ' רט.}}.

===פרשה ראשונה דקריאת שמע===
הפרשה הראשונה דקריאת שמע היא "אור הגבורה בכלי החסד"{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו בתחילתו, ד"ה להבין עניין ק"ש עמ' ב.}} מצד אחד יש בה מ"ב מילים אך מצד שני כתוב בה "ואהבת".

והיינו, מספר המילים שבה (מ"ב, 42) הוא ה"האור", שעניינו גבורה{{הערה|כי בשם היוצא מראשי תיבות של "[[אנא בכח]]" יש 42 אותיות, ושם זה שייך לעניין העליות ולמידת הגבורה.}}, ואילו ה"כלי" בו שוכן האור הוא "ואהבת" - חסד.

והיינו, שההתבוננות בפרשה זו מביאה את האדם לאהבת ה' (שהיא מצד החסד). אבל לא כדרך אהבה "רגילה"  (בה האדם אוהב וחושק בדבר עבור עצמו), אלא הפוך – אהבה שכל עניינה ביטול כל מציאותו כלפי הבורא{{הערה|עניין אהבה זו התבאר באריכות בפרק נ' בתניא, ראה שם ובביאורי הרב ווינברג והרב יואל כאהן.}}.

מצד ה"אור" – זהו גבורה (הסתלקות, ביטול), אבל מצד ה"כלי" זוהי אהבה (הבאה ממדת החסד).

===פרשה שניה דקריאת שמע===
וכן על דרך זה הוא לאידך גיסא, דפרשה שניה של קריאת שמע היא "אור החסד בכלי הגבורה". תוכן הפרשה (ה"כלי") הוא גבורות - "וחרה אף ה'", ואילו מספר התיבות שבה הוא [[שם ע"ב|ע"ב]] (72) – השייך לחסד.

ומאחר ושם זה (שם ע"ב) הוא אור הגבורה בכלי הגבורה – לכן נמשל לגשרים{{הערה| פרדס שער כא פרטי השמות פ"ה שער כג ערכי הכנויים מערכת חסד שיעור קומה לרמ"ק סצ"ד.}}. והעניין בזה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ו שם, עמ' יב-כו.}}, כי בהיות אור החסד העליון יוצא בשפע רב מאד - אם היה יוצא כמו שהוא לא היה מתקבל כלל למטה בהשתלשלות העולמות. על כן הוצרך לעשות ע"ב גשרים להיות בא אור החסד הזה בהתחלקות לע"ב חלקי החסד קטנים, שיצומצם אור החסד וירד מעט מעט ולא בשטף.

ונקרא "גשרים", כי הוא על דרך הגשר שעושין על נהר בנין חדרים קטנים זה ליד זה ועליהם נסרים, והמים עוברים בהם על פי מדידה וקצבה בלבד ובצמצומם הרבה. אם לא בנין החדרים הללו היו המים שוטפים בשטף רב את הארץ, וע"י החדרים הם עוברים בצמצום מעט מעט כפי המדה הצריכה.

והיינו, שם ע"ב עצמו הוא כלי הגבורה, ופנימיותו (ה"אור" שבו) הוא חסד.

===הורדת השכל לתלמיד===
אור החסד בכלי הגבורה הוא{{הערה|ספר המאמרים תקס"ז עמ' שצו.}} כשרב רוצה להשפיע שכל מסויים לתלמיד שאינו בערכו באופן שהתלמיד יבין את '''כל''' העניין בשלימותו, מוכרח הוא תחילה לחלק שכלו לחלקים ואותיות (שהוא בחינת גבורה). והיינו, ה"אור" (התכלית והמכוון) הוא "חסד", אבל ה"כלי" (הדרך '''איך''' להשפיע) היא "גבורה.

ואילו אור הגבורה בכלי החסד הוא, כשברור לרב שבפעם אחד (מחמת גדלות השכל) לא יוכל התלמיד לקבל את כולו (גם אם יחלק את השכל לחלקים ואותיות), ועל כן מלביש לו את השכל בהאותיות '''בקיצור''' והוא בחינת גבורה שהוא צמצום (כי עיקר כוונתו הוא לצמצם). אך זה בעצמו שמסביר לו דרך צמצום הוא כדי שיכול לקבל כי אי אפשר לו לקבל זולת באופן זה וזהו הנקרא אור הגבורה בכלי החסד (חסד שבגבורה).

===ידיים העליונים===
כתיב "מקדש ה' כוננו ידיך"{{הערה|שמות ט"ו י"ז.}} ומבואר בכתבי האר"י ז"ל{{הערה|שער מאמרי רשב"י (דף כט ע"ב) "ועניין גילוף זה וכו'", ובהמשך (דף ל' ע"א) "שעשה לו בית קיבול כעין זכר ונקבה", ובהמשך (דף ל' ע"ג) "והוא להיות להם דמות אדם רישא וגופין '''ודרועין''' כו'.}} שבחינת ה"ידים העליונים" הן כוננו למקדש ה', שעניינן הוא לעשות בחינת כלי.

וביאור הדברים{{הערה|מאמרים תקס"ח עמ' נז.}}, כי הנה יד הוא בכל מקום בחינת חסד{{הערה|כמו שאומר בפתח אליהו "חסד דרועא ימינא".}}, שהיד היא פשוטה לחלק צדקה, ועיקר פעולת והמשכת החסד היא ביד דוקא. ואמנם, הנה בלי האצבעות שבסוף היד אי אפשר היה לאחוז במטבע ולתת את הצדקה. ושורש ענינן של חמש האצבעות המחלקות את פעולת החסד לחלקים רבים היא גבורה שבחסד. דהיינו, אף על פי שהתחלקות זאת היא בחינת גבורה וצימצום (לחלק לחלקים קטנים) הנה מכל מקום הוא עיקר פעולת החסד כדי שיתקבל במקבלים (כי בלתי התחלקות הפעולה ובהמשכה לא היה מתקבל במקבלים){{הערה|ועניין זה הוא "יסוד דנוקבא", צמצום (נוקבא) שתכליתו השפעה (יסוד)}}.

===גבורות גשמים===
עניין נוסף בו רואים את אור הגבורה בכלי החסד הוא הגשמים שיורדים טיפין טיפין, ונקרא "גבורות גשמים"{{הערה|מאמרים תקס"ח עמ' נח.}}.

ירידת הגשמים היא בגבורה (בהתחלקות וצימצום לחלקים קטנים), אך מצד שני הרי הגשמים הם "ברכה". והענין הוא, שע"י התחלקות הזאת לטיפין טיפין תתקבל שפע הגשם בחלקי הארץ ותרוה את הארץ והולידה והצמיחה כו'. וכמו שפירשו רז"ל{{הערה|בבא בתרא ט"ז ע"ב.}} את הפסוק "ודרך לחזיז קולות"{{הערה|איוב כ"ח כ"ו.}}: "הרבה טיפין בראתי בעבים וכל טיפה וטיפה בראתי לה דפוס בפני עצמה כדי שלא יהו שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד, שאלמלי שתי טיפין יוצאות מדפוס אחד מטשטשות את הארץ ואינה מוציאה פירות". ונמצא מובן, שהתחלקות זאת הוא עיקר החסד כדי שיתקבל במקבל