עריכת הדף "המלך בשדה" (פסקה)

=== דרגת ישראל המקבלים ===
החידוש שבגילוי של [[חודש אלול]] הוא בגילוי לעם הנמצא ב[[שדה]] ובלשון המשל שבהיות המלך בהיכל המלכות אין רשות להיכנס רק ל"המובחרים שבעם ויחידי סגולה" משאין כן בירידתו לשדה יכולים ורשהים כל אנשי העיר והשדה לבוא לקבל את פניו.{{הבהרה|יש להרחיב עם מקורות! מה ההגדרה של אנשי [[שדה]] (ראה בלקו"ש ד שישנו שדה בקדושה חרישה ו[[מלאכת זורע|זריעה]] וזה וודאי שבפשטות לא לזאת הכוונה וכן אין זה מנגד כמדבר ומצד שני היא אינה קדושה שהרי זה חידוש שהמלך בשדה ויל"ע)}}
:ויתירה מכך,
שמכיוון שעיקר הגילוי ב[[חודש אלול]] הוא נתינת כח לעשות תשובה{{הערה|לקוטי תורה ראה לג סוף עמוד ג.}}, ותשובה כפשוטה היא על עבירות, לכן הגילוי של המלך הוא בשביל כל ישראל גם אלו שנמצאים במדבר (שעניינה מציאות הקליפות שמנגדים לאלקות שהיא "ארץ לא זרועה שהם המעשים והדיבורים והמחשבות אשר לא לה' המה"{{הערה|לקוטי תורה ראה לב, ב.}}) ועל אף שבמשל מדייק שנמצא ב"[[שדה]]" והוא משום שהמלך לעולם לא יורד להיות במדבר עצמו שהוא מנגד למלך. אמנם ל[[נשמה|נשמות]] ישראל הנמצאים במדבר הרי הוא מאיר (שבידיעתם שהמלך ירד לשדה הרי זה מעוררם לצאת מהמדבר ולקבל פניו){{הערה|ראה במאמר אני לדודי [[תשכ"ו]] בהערה 16 ציטוט ממאמרי אדמו"ר הזקן (פרשיות ד"ה ענין אלול עמוד תתכ"ה) "כמו המלך הנוסע במדבר" ומבארו כבפנים שהגילוי הוא לא במדבר עצמו ח"ו אלא לישראל הנמצאים שם.}}.
:ונוסף לזה
'רצונם' של האנשי מדבר לעשות תשובה (אפילו כשאינם מצליחים בפועל) מתקבל אצל המלך שזה הדיוק בלשון המשל "מקבל את '''כולם'''" (ולא כתוב 'מקבלם') שהכוונה היא גם לאלו שלא קיבלו בפועל את פני המלך, (- שאינם מצליחים לקבל עליהם עול מלכות) אלא רק רצונם לקבל ונמצאים עדיין במדבר שיצרם הרע אונסם ומפריע להם לגלות ולהביא לפועל את רצונם. הנה על ידי שמגלה המלך את תענוגו מרצונם הטוב ("מקבל.. פנים יפות" - דרגה הב') ובפרט התענוג שבנשמתם גופא ("ומראה פנים שוחקות" - דרגה הג') הרי זה מסייע להם להתגבר על יצרם ולצאת מהמדבר ולקבל פניו{{הערה|שם=כ"ו}}.