עריכת הדף "הבאת המשיח" (פסקה)

==ענינים מסוגלים להבאת המשיח==
[[קובץ:שיעור גאומש תשרי.jpg|250px|ממוזער|שמאל|שיעור {{קח|לימוד עניני |גאולה ומשיח}} ב-[[770]]. לימוד עניני גאולה ומשיח הוא "הדרך הישרה" להבאת הגאולה]]
אף שעל ידי כל ענין של תורה ומצוות מזרזים את הגאולה, ישנם ענינים מסויימים שלגביהם מבואר שישנה סגולה מיוחדת בהם להבאת המשיח. בכלל, מבין כל עניני התורה, מתייחדים הענינים הקשורים באופן ישיר לגאולה בכך שהם מזרזים עוד יותר את הגאולה{{הערה|"נוסף על זה שכל הענינים דתורה ומצוות (מעשינו ועבודתינו) מקרבים ומביאים גאולה העתידה, יש סגולה מיוחדת בענינים אלה השייכים בגלוי יותר למשיח" (מאמר ד"ה והחרים תשמ"ט, סעיף ד).}}.

להלן חלק מהענינים שעליהם מבואר שמזרזים את הגאולה:

===ציפיה ותביעת הגאולה===
{{ערכים מורחבים|ערכים=[[ציפיה לגאולה]], [[עד מתי]]}}
פעמים רבות עורר הרבי על חשיבות ה[[ציפיה לגאולה]] ו[[תביעת הגאולה|תביעתה]], והביא את דברי [[החיד"א]] על כך שהציפיה ובקשת הגאולה בכוחם להביא אותה:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=מדבר קדמות מערכת ק' אות טז|תוכן=אמרו ב{{קס|ילקוט| שמעוני}}... אפילו אין ביד ישראל אלא הקיווי, כדאי הם לגאולה בשכר הקיווי... ובזה פירש הרב הגדול מהר"ר יוסף דוד זלה"ה... מטבע ברכת "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך כי לישועתך קוינו כל היום", דאומרו "'''כי''' לישועתך", אינו מובן: מה נתינת טעם היא? דאם מן הדין - נזכה בלא קיווי, והן לא - מה יועיל הקיווי? אבל על פי האמור {{מונחון|אתי שפיר|מובן}}, {{מונחון|והכי|וכך}} פירושה: את צמח דוד וכו', {{מונחון|וכי תימא|ואם תאמר}} שאין לנו זכות, מכל מקום תצמיח, כי לישועתך קוינו, ויש לנו הקיווי, ובשכר הקיווי כדאי שתגאלנו}}

הרבי ביקש לפרסם דברים אלו, וכן מקורות נוספים מגדולי ישראל על כוחה של בקשת הגאולה והציפיה אליה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=161&hilite= ש"פ האזינו תשמ"ו]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16057&st=&pgnum=541&hilite= ז' מרחשון תשמ"ו] לקוטי שיחות חלק ל' הנ"ל. ובשיחות רבות נוספות, נלקטו בספר '[[עד מתי (ספר)|עד מתי]]'.}}; ועד כדי כך שהתבטא שהדבר היחידי שאליו מחכים הוא עוד צעקה, תביעה ובקשה של יהודי "עד מתי"{{הערה|שיחת ש"פ דברים תנש"א בסופה.}}.

===לחיות גאולה===
{{ערך מורחב|לחיות גאולה}}
הרבי הסביר בהרחבה כמה פעמים, שהדרך להביא את הגאולה היא על ידי שהאדם מעמיד את עצמו כבר כעת - על סף הגאולה - במצב ורגש של גאולה. בכך הוא בעצם מכניס את הגאולה אל תוך הגלות, ומגלה שהגלות אינה אלא למראית עין ובפנימיותה גם היא גאולה{{הערה|1=ראה דבר מלכות ש"פ פנחס תנש"א. ש"פ שמות תשנ"ב. ועוד. וראה גם שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4614&st=&pgnum=48&hilite= י"א ניסן תשל"ו].}}.

===לימוד התורה===
על [[לימוד התורה]] התבטא הרבי שהוא ה"דרך ישרה", "הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה", לפעול את התגלות וביאת המשיח. זאת בגלל מעלתה המיוחדת של ה[[תורה]], שבכוחה לחבר [[אורות]] ו[[כלים]] - שזהו תוכנה הפנימי של הגאולה - ולהכין את הדרך לתפקידו של משיח כרב וכמלך{{הערה|שם=תזומ|דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תנש"א.}}.

באותה הזדמנות, ובהזדמנויות נוספות, פירט הרבי חלקים מסויימים בתורה שלגביהם מבואר שיש בהם סגולה מיוחדת להבאת הגאולה:
*'''לימוד [[משניות]]''': אמרו חז"ל{{הערה|ויקרא רבה פ"ז, ג.}} "אין כל הגלויות הללו מתכנסות אלא בזכות משניות". הסיבה לסגולתם המיוחדת של המשניות היא בגלל שבחלק המשנה בתורה מודגש יותר האחדות בין כל ישראל, ולכן היא מבטלת את סיבת הגלות - שנאת חינם{{הערה|1=אגרות קודש אדמו"ר שליט"א חלק א', [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/1/132.htm אגרת קלב].}}. ב[[תורת החסידות]] מבוארת מעלת המשניות בפנימיות הענינים - שהם שייכים לבחינת [[חכמה]], שבכוחה נפעלת [[עבודת הבירורים]], ועבודה זו מביאה ל[[קיבוץ גלויות]] הפנימי - אסיפת [[רפ"ח ניצוצין|ניצוצות הקדושה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/12/49c.htm תורה אור שמות מט, ג]. וראה ביאור נוסף ב[http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/26/1b.htm לקוטי תורה דברים א, סע"ב].}}.
*'''לימוד [[פנימיות התורה]], ובפרט [[לימוד החסידות]]''': מעלת לימוד פנימיות התורה כדרך להבאת הגאולה מבוארת כבר ב[[ספר הזוהר]], שבו נאמר{{הערה|זוהר חלק ג קכד, ב - ברעיא מהימנא.}}: "בהאי חיבורא דילך דאיהו ספר הזהר. . יפקון ביה מן גלותא ברחמים" [=בחיבור זה שלך, שהוא ספר הזוהר . . יצאו בו מן הגלות ברחמים]. גם הרב [[חיים ויטאל]] כתב{{הערה|בהקדמתו לשער ההקדמות משמונה שערים.}} דברים חריפים על ההכרח ללמוד את פנימיות התורה, והדגיש שההמנעות מלימוד זה מעכבת את הגאולה. בתורת החסידות מודגשת יותר ויותר חשיבותו של הלימוד להבאת הגאולה וכהכנה אליה, ובתוספת ההבהרה - שלימוד פנימיות התורה באופן של הבנה כדרוש ללא חשש, יכול להיות רק באמצעות [[תורת חסידות חב"ד]]{{הערה|1=ראה בכל זה אגרות קודש חלק ג' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/510.htm אגרת תקי]. [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/3/601.htm תרא]. חלק ד' [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1053.htm א'נג]. ועוד.}}.
*'''[[לימוד עניני גאולה ומשיח]]''': על לימוד זה בפרט התבטא הרבי שהוא "הדרך הישרה" להבאת המשיח - ובמיוחד כאשר הוא נעשה ברבים. הרבי ביקש לפרסם את הדברים{{הערה|שם=תזומ}}.
*'''לימוד [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]]''': על ידי ההחלטה ללמוד את שני ספרים אלו כל חלקיהם עד סיומם, ממהרים את המשכת הגאולה בפועל{{הערה|דבר מלכות ש"פ חיי שרה תשנ"ב בסופו.}}.
*'''חידוש [[חידושי תורה]]''': על ידי שיהודי מחדש בתורה, הוא מוציא חלק בתורה שהיה עד עכשיו בהעלם ומגלה אותו; ובכך הוא מזרז את גילויים המושלם של כל חלקי התורה הנמצאים בהעלם, שיתגלו ב"[[תורה חדשה מאתי תצא]]" בגאולה{{הערה|דבר מלכות ש"פ נשא תנש"א.}}.

===הפצת המעיינות===
{{ערך מורחב|הפצת המעיינות}}
[[קובץ:הפצת המעיינות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|קמפיין של [[מרכז את"ה בארץ הקודש]] לעידוד לימוד החסידות להבאת הגאולה]]
ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]] ערך [[הבעל שם טוב]] עליית נשמה להיכל משיח, וכך סיפר{{הערה|1=אגרת הבעל שם טוב לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]], נדפסה ב[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/1 כתר שם טוב בתחלתו].}}:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ושאלתי את פי משיח: אימת אתי מר?{{ש}}והשיב לי: בזאת תדע, בעת שיתפרסם למודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה{{הערה|על פי לשון הפסוק - משלי ה, טז.}} מה שלמדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות יחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.}}

מאז הפכה [[הפצת המעיינות]] של [[תורת החסידות]] בכל מקום בעולם, על מנת להביא את המשיח, למטרה מרכזית בחסידות חב"ד, שהלכה והתגברה במשך הדורות - עד שבדורנו הפך לענין הכללי ביותר. בהמשך הודיע הרבי שכבר הסתיימה העבודה להפיץ את המעיינות, והם הגיעו לכל מקום - ולכן העבודה כעת היא להתכונן ל[[קבלת פני משיח צדקנו]]{{הערה|1=ראה שיחות: [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15968&st=&pgnum=37 ש"פ וישב תנש"א סעיף יא]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=197 ש"פ עקב סעיף יד ואילך]. ש"פ חיי שרה תשנ"ב סעיף יג.}}.

===צדקה===
{{ערך מורחב|צדקה}}
[[קובץ:36257.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי [[חלוקת דולרים|מחלק דולרים]]. על חלוקה זו התבטא הרבי שעל ידה מזרזים ומביאים את הגאולה מיד]]
על מצוות הצדקה אמרו חז"ל{{הערה|בבא בתרא י, א.}} "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה", ועד שהרמב"ם פסק{{הערה|הלכות מתנות עניים פרק י', הלכה א'.}} "אין ישראל נגאלין אלא בצדקה". הרבי הזכיר זאת פעמים רבות - במיוחד כאשר [[חלוקת דולרים|חילק דולרים]] בסיום [[שיחה|שיחותיו]], והסביר שזה נעשה לזירוז הגאולה. הרבי אמר שבשעת נתינת הצדקה יש לכוון במיוחד על כך שהנתינה נעשית לזירוז הגאולה{{הערה|דבר מלכות ש"פ תזריע מצורע תנש"א, סוף סעיף יג.}}. הרבי התבטא אף ש{{ציטוטון|יתכן שהדבר היחיד שחסר להבאת הגאולה אינו אלא נתינת מטבעות אחדות לצדקה!...}}{{הערה|1=שיחת [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15987&st=&pgnum=43&hilite= נר א' דחנוכה תשנ"ב].}}.

===מצוות והנהגות נוספות===
*'''[[אמונה]] ו[[ביטחון]]''': חז"ל אומרים{{הערה|ילקוט שמעוני הושע רמז תקיט. וראה הנסמן בלקוטי שיחות חלק א דלהלן.}} ש"אין הגליות מתכנסות אלא בשכר אמונה . . לא נגאלו אבותינו ממצרים אלא בזכות האמונה". הרבי אומר שכן יהיה גם בגאולה העתידה, שתגיע בזכות אמונתם ובטחונם של בני ישראל בגאולה. עם זאת תחדור האמונה גם בפנימיות על ידי [[לימוד החסידות|לימוד תורת החסידות]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק א שיחת מצורע. חלק ג שיחת בא. ראה גם חלק טז, שיחת וארא א.}}.
*'''[[שמחה]]''': בכוחה של השמחה להביא את הגאולה, כיוון שהיא מבטאת את בטחוננו בגאולה, ובבטחון זה "מכריחים" כביכול את [[הקב"ה]] לממש אותו ולהביאה{{הערה|שם=חכ}}. הרבי הדגיש במיוחד את הצורך להוסיף בשמחה לא למטרה צדדית, אלא "שמחה בטהרתה" להבאת המשיח, שעל ידה בוודאי נצליח להביאו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=287&hilite= ש"פ תצא תשמ"ח סעיף ז ואילך].}}.
*'''[[אהבת ישראל]]''': חז"ל אמרו שחורבן [[בית המקדש השני]] ותחילת הגלות האחרונה אירעו בגלל שנאת חינם. לאור זאת, מבאר הרבי פעמים רבות שהתיקון לכך שיביא את הגאולה הוא אהבת חינם{{הערה|1=אגרות קודש [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/1/91 חלק א אגרת צא]. ובמקומות רבים.}}. אך בשנת תנש"א הודיע הרבי שכבר ניתקנה סיבת הגלות, ועל כן אהבת ישראל המיוחדת בזמננו היא כבר טעימה מהאחדות שתהיה בגאולה - ולא כדי לתקן את הגלות{{הערה|דבר מלכות ש"פ מטות מסעי תנש"א, סעיף יג.}}.
*'''[[פריה ורביה]]''': אמרו חז"ל{{הערה|יבמות סב, ב. עבודה זרה ה, א. נידה יג, ב.}} ש"אין בן דוד בא עד שיכלו כל נשמות שבגוף", כלומר, שלמעלה ישנו אוצר הנשמות הנקרא "גוף" ונשמות אלו צריכות לרדת לעולם. הרבי חזר על כך פעמים רבות והדגיש לאור זאת את חשיבותו של לידת כל ילד יהודי, ושלילת [[תכנון משפחה]]{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16051&st=&pgnum=50 חלק כה ע' 37]. [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15925&st=&pgnum=43&hilite= חלק ל ע' 30]. [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/20/4/21.htm שיחת ש"פ במדבר תשי"ז]. י' שבט תשל"ו.}}.
*'''הודיה לה' על ה[[נס|ניסים]]''': חז"ל מספרים שהקב"ה ביקש לעשות את [[חזקיהו המלך]] משיח, אך הסיבה שלא עשה כך היא כיוון שחזקיהו לא הודה לה' על הניסים שעשה לו. הרבי הדגיש לאור זאת את החשיבות להודות לה' על הניסים המתרחשים לנו, ולפרסם אותם, על מנת להביא את הגאולה{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14946&st=&pgnum=248 לקוטי שיחות חלק כג ע' 233]. דבר מלכות ש"פ וישב תשנ"ב סעיפים יא-יב.}}.
*'''[[קידוש לבנה]]''': [[דבר מלכות נח|בשבת פרשת נח]] עורר הרבי כי חלק מעשיית חשבון צדק להבאת הגאולה, זה צריך להתבטא בתוספת זהירות והידור בקידוש לבנה, מכיוון שהיא מרמזת על הגאולה. לכן יש לערוך את המעמד ב[[בגדים]] חשובים ונאים, ברחוב וברוב עם הדרת מלך, מתוך כונה מיוחדת למהר ולזרז ולפעול תיכף ומיד ביאת משיח, על ידי הוספה בדרישה ובקשה על הגאולה{{הערה|1= דבר מלכות [https://drive.google.com/drive/u/0/folders/0B91KHRkDr3SAcGQxbUpwSUtPdUU?resourcekey=0-uUj6hWUNAZPjMWLRov6_9w דבר מלכות שבת פרשת נח תשנ"ב, סעיפים י-יב]}}.