עריכת הדף "ה' הוא האלוקים" (פסקה)

====בעבודת התשובה====
הפירוש הראשון ב"הוי' הוא האלוקים" - שגם הצמצום של שם אלוקים מאוחד עם הגילוי של שם הוי' - מתגלה בעיקר בעבודת ה[[צדיק|צדיקים]], שעבודתם הסדירה בקיום התורה והמצוות בעולם מאירה את הצמצום ומביאה בו גילוי. הפירוש השני ב"הוי' הוא האלוקים" - שלגבי אור אין סוף, גם שם הוי' הוא אלוקים (צמצום) - מתגלה בעיקר בעבודת [[בעל תשובה|בעלי התשובה]], שמכיון שפגמו בקיום התורה והמצוות אינם יכולים לגלות את שם הוי' ושם אלוקים בצורה הסדירה, ועבודתם מוכרחת להיות באופן של [[דילוג]] - להמשיך ישירות מאור אין סוף, שלמעלה מהוי'.

מסיבה זו, ב[[מתן תורה]] נאמר "הוי' הוא האלוקים" רק פעם אחת - כיון שאז היו ישראל צדיקים, ועבודתם התמקדה בפירוש הראשון. אך בהר הכרמל, כשחזרו ישראל ב[[תשובה]] מחטא ה[[עבודה זרה]] לבעל, נאמר "הוי' הוא האלוקים" שתי פעמים - כיון שאז היו ישראל בעלי תשובה, ועבודתם התמקדה בפירוש השני{{הערה|1=לקוטי תורה שם. וראה [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/14/index.htm ד"ה שובה ישראל תש"מ].}}.

ב[[תפילת נעילה]] בסיום [[יום הכיפורים]] אומרים שבע פעמים "הוי' הוא האלוקים". משמעות אמירה זו, היא שבשעת תפילת נעילה מתעלה שם הוי' (השייך לספירות [[זעיר אנפין]]) למקורו הנעלה יותר ([[עתיק]]), שם הוא נחשב רק כ"אלוקים"; וכאשר ממשיכים וחוזרים שוב על המשפט "הוי' הוא האלוקים" - נפעלת התעלות גבוהה עוד יותר, כך שה"הוי'" של הדרגא הקודמת נחשב הוא ל"אלוקים" כעת, וכך הלאה עילוי אחר עילוי{{הערה|משנת חסידים סוף מסכת יומא. הובא ונתבאר בלקוטי תורה, דרושים לשבת שובה סה, ד. ד"ה שובה ישראל הנ"ל סעיף ו.}}.