לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
בשר
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==אכילת בשר בתורת החסידות== {{ערך מורחב|עבודת הבירורים}}{{ערך מורחב|אכילה}} בחסידות מבואר שבכל דבר גשמי יש [[ניצוץ קדושה]] המחיה אותו, ועל ידי שימוש בדבר הגשמי לשם שמים [[בירור הניצוצות|מבררים]] את הניצוץ ומעלים אותו לקדושה. עליית ה[[חי]] היא על ידי שה[[מדבר]] [[אכילה|אוכל]] אותו, הופך אותו לחלק ממנו ומעלה אותו לדרגתו{{הערה|ראו [[כתר שם טוב]] [https://chabadlibrary.org/books/bsht/kst/1/218.htm סימן ריח], [[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/5/13b.htm צו יג, ב].}}. גם באכילת החי על ידי ה[[אדם (מין המדבר)|מדבר]] ישנם שני סוגים: [[אדמו"ר הזקן]] כותב בספר ה[[תניא]]{{הערה|שם=פרקז|[[ליקוטי אמרים - פרק ז']]}}: {{ציטוטון|האוכל בשרא שמינא דתורא ושותה יין מבושם להרחיב דעתו לה' ולתורתו כדאמר רבא חמרא וריחא כו'{{הערה|[[יומא]] עו, ב: {{ציטוטון|והיינו דאמר רבא חמרא וריחני פקחין}}.}} או בשביל כדי לקיים מצות ענג שבת וי"ט אזי נתברר חיות הבשר והיין .. ועולה לה' כ[[עולה]] וכ[[קרבן]]}}. כלומר, שעל-ידי עבודת השם בכח האכילה, או בקיום מצוה הקיימת באכילה עצמה מעלים את הבשר לקדושה. אבל באכילה מתוך [[תאווה]], הניצוץ האלוקי בתוך הבשר עולה ל[[שלוש קליפות הטמאות]] עד [[ביאת משיח]], או עד שיעשה האדם [[תשובה מאהבה]] כזו שמחמת ה[[חטא]] הגדול בא ל[[אהבה רבה]], שאז הניצוץ חוזר לקדושה{{הערה|שם=פרקז}}. כמו כן מבואר ששורש ה[[לחם]] וה[[בשר]] הוא מ[[עולם התוהו]] שלמעלה מהאדם ששורשו מ[[עולם התיקון]], לכן, האדם נצרך לאכילת הלחם והבשר. עם זאת, האדם מברר ומעלה את הלחם והבשר כשהוא עובד את ה' בכח אכילה זו. בפרטיות יותר, שורש בשר הבהמות הוא מ[[פני שור]] שב[[מרכבה]]. ושורש בשר העופות הוא מ[[פני נשר]] שבמרכבה. ושניהם מנשאים את הכיסא שעליו דמות כמראה אדם. כלומר, על ידי אכילת בשר, האדם מתעלה לדרגה גבוהה יותר ובכוחו לעבוד את ה' בכח אכילה זו. יחד עם כך שהחיות מנשאות את הכיסא, מבואר שהם נישאות עם הכיסא, הם מתעלות יחד איתו. והוא העניין שבאמצעות אכילת הבשר, הבשר מתעלה ממדריגת חי למדריגת המדבר ועוד למעלה מזה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/17/31c.htm ליקוטי תורה פרשת בהעלותך לא, ג]}}. הגמרא אומרת {{ציטוטון|עם הארץ אסור לאכול בשר}}{{הערה|{{ציטוטון|תניא רבי אומר עם הארץ אסור לאכול בשר (בהמה) שנאמר (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף כל העוסק בתורה מותר לאכול בשר בהמה ועוף וכל שאינו עוסק בתורה אסור לאכול בשר בהמה ועוף}} - [[פסחים]] מט, ב.}}, ולעומת זאת אומר הפסוק {{ציטוטון|צַדִּיק אֹכֵל לְשֹׂבַע נַפְשׁוֹ}}. חסידות מבארת זאת כך: הבשר הוא מבחינת ה[[גבורה]], שלכן צבעו אדום. וגם אחר הבירור וההעלאה שהאדם מבררו הוא נכלל ב[[גבורות דקדושה]], ומגיעה ממנו התלהבות ב[[עבודת השם]]. אבל [[עם הארץ]] אינו יכול להעלות את הבשר, כי מהגבורות יש יותר [[יניקת החיצונים]]{{הערה|ב[[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/39/97d.htm ברכה צז, ד] מבאר שהבשר קשור לבחינת האש, ולכן, עם הארץ שאהבתו לה' אינה כרשפי אש אלא אהבה מסותרת. לא יכול לברר את הבשר}} וכיון שאינו יכול להעלותו הבשר, הוא מורידו ומשפילו{{הערה|אדמו"ר המהר"ש מבאר בעניין שאכילת בשר "דבאמת זהו היתר גמור", אך מה שעם הארץ אסור לאכול בשר זהו {{ציטוטון|זהו מדרך המוסר, שלהיותו עם הארץ אינו יכול להעלות את הבשר לכן אסור לו לאכלו}} - [[תורת שמואל]] [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/632b/1/21/420.htm תרל"ב חלק ב עמוד תכ].}}. אך התלמיד חכם שקשור לבחינת ה[[חכמה]] ו"בחכמה אתברירו" הוא יכול לברר את הבשר ואז הבשר מוסיף בו התלהבות בעבודת ה'{{הערה|[[לקוטי תורה]] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/30/36c.htm תצא לו, ג]. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/39/97d.htm ברכה צז, ד]. ועוד.}}. [[אדמו"ר מהר"ש]] היה פעם ב[[פטרבורג]], נכנס אליו אחד ממקושריו והתאונן שבפטרבורג קשה מאוד להשיג בשר כשר טוב. ענה לו המהר"ש: מי זה אומר שחייבים לאכול בשר, כתוב ב[[מסכת פסחים]]{{הערה|מט, ב.}} עם הארץ אסור לאכול בשר, אסור פירושו קשור, כלומר עם הארץ קשור שהוא חייב דווקא לאכול בשר, יכולים להסתפק בלא בשר תאווה!{{הערה|1=ספר השיחות ה'תש"ד [לה"ק] עמוד [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15795&hilite=ed64b009-98b1-497b-b9e5-c839e09d3433&st=%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%94+%D7%9C%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94&pgnum=152 נו].}} את הסיבה לכך שדוקא בשר צריך דרגה נעלית כדי לבררו מסביר [[הרבי]], כי [[לחם]] ו[[מים]] הם דברים המוכרחים ל[[אכילה|קיום הנפש בגוף]], ולכן בירורם הוא בקלות. אבל בשר הוא בגדר [[היתר|מותרות]], ולכן בירורו קשה יותר ומצריך זהירות ודרגה רוחנית גבוהה. אבל כל זה היה בדורות הקודמים. ב[[עקבתא דמשיחא|דורות האחרונים]], עקב חלישותם, גם בשר הוא דבר הכרחי לקיום הגוף{{הערה|שם=לד}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)