עריכת הדף "ברזל" (פסקה)

==בחסידות==
ה[[גימטריא]] של המילה ברזל הוא פעמיים ק"ך. בתורת החסידות מוסבר שהטעם לכך הוא מכייון שהברזל מקביל לבחינת [[ק"כ צירופי אלקים]] ד[[קדושה]] וק"כ צירופים [[אלקים אחרים]], ולכן הוא מסתיר ומעלים לגמרי, אין בו כל שקיפות.

זהו המובא ב[[מדרש]] סוף [[פרשת תרומה]] ע"פ וזאת התרומה אשר תקחו מאתם [[זהב]] וכסף ונחשת, {{ציטוטון|[[זהב]] זו מלכות בבל, כסף זו מדי, [[נחושת]] זו יון}}, אבל ברזל לא נכתב כאן, כי ברזל הוא נגד מלכות הרביעית שהיא עמלק, ובחינת מלכות זו אי אפשר לבררה כלל, וכמו שכתב רז"ל במד"ר שם שגם לעתיד לבא לא יקובל ממנה נדבה כו' והיינו כמו שכתוב "ראשית גוים [[עמלק]] ואחריתו עדי אובד", והיינו שאחרית של עמלק היינו מלכות הרשעה אי אפשר לברר אותה כלל, אלא "שבירתו זהו תיקונו"{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharash/tsh/627/1/22/156&search=כסף תורת שמואל ע' קנו]}}.

בנוסף, מובא בחסידות שהברזל הוא כנגד ארבע האמהות ('''ב'''להה '''ר'''חל '''ז'''לפה '''ל'''אה). אך ראשי תיבות אלו מייצגים בעיקר את המצב הלא מתוקן, כי השפחות קודמות לאמהות בסדר הראשי תיבות{{הערה|בלהה שהייתה שפחתה של רחל מופיעה לפניה, וזלפה שהייתה שפחתה של לאה מופיעה לפניה.}}.

אבי הרבי, [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|הרב לוי יצחק]] מבאר{{הערה|לקוטי לוי"צ הערות לתניא עמ' ד'.}} על פי הקבלה את עניין הברזל (והנחושת) בשני אופנים{{הערה|שני ביאורים אלו נזכרים ומבוארים באריכות יותר בכמה מקומות באוה"ת להצ"צ ועוד.}}: א. נחושת היא קליפת נוגה וברזל 3 קליפות הטמאות. ב. נחושת היא זכר דקליפה וברזל נוקבא דקליפה.