עריכת הדף "ארבעת השבויים" (פסקה)

== פולמוס המחקר ודעת הרבי ==

רבי יצחק אייזיק הלוי, ב[[דורות הראשונים]], כרך ג', כותב כי סיפור ארבעת השבויים התרחש כנראה בסביבות שנת [[ד'תש"כ]] (960 לספירה), ולא ב[[ד'תשנ"ה]] ויש להגיה כ' במקום נ', ותומך במהימנות הסיפור{{הערה|על פי רבי יצחק אייזיק הלוי, בדורות הראשונים כרך ג', התרחש מעשה ארבעת השבויים בתקופת שלטונו של הח'ליף עבד אל רחמן השלישי (912–961 למניינם ). מכיוון שבספר הקבלה נכתב שהמעשה אירע "קרוב לשנת ד' אלפים תשנ"ה" (990 למניינם), שאינו תואם את תקופת הח'ליף, הלוי סבר שנפלה טעות בתיארוך [[הראב"ד]], ועל כן הציע להגיה את "תש"נ" ל"תש"כ". הגהה זו מתארכת את האירוע לשנת ד'תש"כ (960 למניינם בקירוב), ובכך מתיישבת עם תקופת הח'ליף עבד אל רחמן השלישי. הלוי נמנה עם החוקרים שנטו לקבל את סיפור השבי כ"אמת היסטורית" והביא לכך "הוכחות רבות בספרו". הוא אף התייחס לפרטים בסיפור, כמו סגנון הלימוד שהביאו החכמים מאיטליה ושינויי מנהגים.}}. לעומת זאת, חוקרים מודרניים, בהסתמך על מסמכי גניזת קהיר, טוענים כי רבי חושיאל ורבי חננאל הגיעו לקירואן באופן חופשי בסביבות שנים 1005–1007 למניינם, ורבי משה פעל בספרד כבר ב-960 למניינם, ומעלים ספקות בנוגע לסיפור השבי.

[[הרבי]], התייחס לטענות אלו במכתב לגרשון דוד כהן, וכתב: {{ציטוט|""שלום וברכה... הביאור שמציע במאמרו שהראב"ד בעל ס' הקבלה הוא המציא הסברה שהיו שבויים, ר' חנוך וכו', ושנשבו והגיעו בעונה אחת למקום פלוני ופלוני וכו'... הרי אין סברא זו מתקבלת בשכל כלל, והטעם פשוט: הרי אין כל ספק שהראב"ד הי' שומר תורה ומצוה וידע הציווי מדבר שקר תרחק, וגם חי בתקופה ובמקום שלא הי' במרחק מופלג בזמן ומקום מתקופת הד' שבויים. ולכן אין הדעת סובלת שהראב"ד המציא הענין של ארבעה השבויים בכדי לחזק סברותיו ושיטתו, ולא עוד אלא שרוב המכריע של בני דורו קבלו חידושו בלי כל פקפוק!"
"{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)]], מכתב ח'תי}}}}. הרבי הדגיש כי הראב"ד, כשומר תורה ומצוות, לא המציא את הסיפור, וכי הוא התקבל בדורו כמהימן ובמיוחד שתקפותו של ה[[ראב"ד]] היתה בתקופה לא רחוקה מזמן התרחשות האירועים ואף אחד לא פקפק על זה.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]