עריכת הדף "איראן" (פסקה)

==הצלת ילדי איראן==
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלת ילדי איראן]]}}
===ההברחה מאיראן===
בקיץ [[תשל"ח]] בו פעלו שלוחי הרבי באיראן החלו הפגנות שהיו ההקדמה למהפכה. היהודים הרגישו שהקרקע בוערת, ורבים רצו להוציא את ילדיהם במהירות מאיראן כל עוד הגבולות פתוחים - לפני שייסגרו. היהודים פנו לשלוחי הרבי ששהו במקום וביקשו מהם להתגייס למבצע. ואכן, שלושת השלוחים: הרב אילוליאן, הרב הכט והרב רייטשיק לקחו על עצמם את המשימה להוציא מאיראן כמה שיותר נערים. טווח הגילאים היה 8-30.

הנערים הראשונים שנרשמו קיבלו ויזות אמריקאיות באמצעות הקונסוליה באיראן. בהמשך - כשהתחממו המהומות, והקונסוליה האריקאית נשרפה - החלו לבקש עבור הנערים ויזה איטלקית. קבוצות הנערים היו יוצאות ל[[רומא]], [[איטליה]], ושם היו ממתינים לויזה אמריקאית ולהמשך טיסתם ל[[ארצות הברית]].

הקבוצה הראשונה יצאה מטהרן לרומא בשלהי שנת תשל"ח ומנתה 250 נערים ונערות. בא כוחו של הרבי באירופה, הרב [[בנימין גורודצקי]], הגיע בהוראת הרבי לרומא על מנת לסייע לנערים בצרכיהם בימי שהותם ברומא. הקונסול האמריקאי ברומא הבין את מצבם הקשה של הנערים והגמיש את הנהלים עבורם: הוא כינס קבוצות גדולות מהם, חילק להם את הטפסים הנדרשים וחתם להם על הויזות תוך שעתיים.

לאחר יציאתה של הקבוצה הראשונה המצב באיראן החמיר והרב אילוליאן חשש לחזור לשם על מנת להביא קבוצות נוספות, אבל הרבי הורה לו לחזור ולהציל כמה שיותר. בחול המועד סוכות [[תשל"ט]] חזר לאיראן, והבקשות שקיבל אז היו רבות יותר ובהולות יותר.

===הקליטה בניו יורק===
ב[[ניו יורק]], התגייס הרב [[יעקב יהודה הכט]], אביו של הרב שלום דובער לקליטת הכמות הגדולה של הנערים. בברכת הרבי, הכין עבורם כיתות לימוד נוספות במוסדות החינוך של [[קראון הייטס]]: [[הדר התורה]] לבנים, ו[[מכון חנה]] לבנות.

עם הזמן גדל זרם הנערים ועבר את האלף, והרב הכט קנה עוד ועוד בניינים עבור קליטתם. חלק מהילדים נאלצו לשהות באופן זמני אצל משפחות חסידי חב"ד בשכונה שהכניסו אותם לביתם. לכל אורך הדרך, הרב הכט עמד בקשר צמוד עם הרבי שנתן לו הוראות מפורטות בכל הקשור לטיפול בנערים. בין השאר הורה הרבי לא להתערב במנהגיהם, ולתת להם לאכול [[קטניות]] ב[[פסח]] כפי שנהגו - למרות שב[[חב"ד]] אין זה נהוג.

הרב הכט צבר חובות גדולים במהירות על מנת לממן את אחזקת הנערים, והרבי בירך אותו שיצא מהם.

הילדים שהו במוסדות החינוך החב"דיים משך שנה אחת, ולאחר מכן המשיכו ללמוד במקום שליבם חפץ.

===התייחסויות הרבי===
הרבי ליווה את המבצע לכל אורך הדרך וגם עודד מאוד את הנערים ואת הפעילים.

בהתוועדות [[פורים]] תשל"ט, אמר הרבי: {{ציטוטון|כיון שנוכחים כאן כאלה שלא מכבר הגיעו מפרס – יאמרו אפוא כולם ביחד '[[לחיים]]', והקהל מסתמא יסייע להם, ובניגון של שמחה}}. הרבי ביקש לתרגם זאת לפרסית עבור הנערים שאינם דוברי [[אידיש]]. הנערים אמרו לחיים לרבי, והרבי הורה שישירו ניגון שלהם. הפרסיים שרו את הניגון "יגדל אלקים חי וישתבח", ולאחר מכן הורה להם הרבי לומר שוב לחיים והחל לנגן את הניגון '[[ממצרים גאלתנו]]'.

באותו פורים שלח הרבי לכל אחד מהנערים [[משלוח מנות]] בשמו.

ב[[ערב פסח]], כאשר ניגש הרב יעקב יהודה הכט לקבל מהרבי [[מצה|מצות]] ב[[חלוקת המצות]] עבור [[ליל הסדר]] של הנערים, ביקש ממנו הרבי שיתנו לו שמונה 'כזיתים' מה[[מרור]] של הנערים הפרסיים דווקא!{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4621&st=&pgnum=772&hilite= שיחות קודש תשל"ט חלק ב' ע' 758].}}.
הרבי הודיע לו גם שיבקר באולמות שבהם ערכו יוצאי פרס את הסדר שלהם (בנוסף למוסדות בהם נהג אז לבקר מדי שנה, [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ו[[מכון חנה]]). הרבי השמיע להם ברכה וביקש שיתרגמו אותה לפרסית. הנערים ענו "כן יהי רצון", והרבי ענה אחריהם "אמן כן יהי רצון" בהברה ספרדית{{הערה|1=הברכות, לנערים ונערות, הוגהו על ידי הרבי ונדפסו ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&st=&pgnum=471&hilite= לקוטי שיחות חלק יז ע' 460].}}.

בהתוועדות [[אחרון של פסח]] התייחס הרבי ב[[שיחה]] לקליטת הנערים, ואמר שהצלתם מאיראן בוודאי הייתה על מנת שיוסיפו בעניני תורה ומצוות. הרבי ביקש שיתרגמו את דבריו אלה לפרסית. הרבי הורה אז לרב הכט לומר לחיים, ובירכו.

גם בפסח [[תשמ"א]] ביקר הרבי בסדרים של יוצאי פרס ובירך אותם.