עריכת הדף "תעניות תשובה" (פסקה)

==בדורות האחרונים==
בדורות האחרונים, כשה[[גוף|גופים]] נחלשו, קובע אדמו"ר הזקן שיש להזהר מלהתענות תעניות תשובה כדי לא להחליש את הגוף ולפגוע בעבודת ה'. מסיבה זו יש לפדות את התעניות בצדקה. עם זאת, ממליץ אדמו"ר הזקן לבעל נפש להתענות את שיעור הצומות לכל אחד מהעבירות החמורים ביותר, אלו שחייבים עליהם כריתות ומיתות בית דין, וכיוצא בהם{{הערה|אד"ש מבאר שבכיוצא בהם מתכוון לעבירות החמורות שמזכיר בפרק ז', כמו [[כעס]], [[לשון הרע]] וכדומה.}} - פעם אחת בחיים (וממליץ לערוך תעניות אלו בימות ה[[חורף]] הקצרים), ועוד פעמיים את שיעור הצומות בתעניות של חצאי ימים{{הערה|שם=פג}}.

[[הרבי]] חוזר על הוראת אדמו"ר הזקן זו פעמים רבות. באגרות קדשו מורה לאנשים רבים להימנע מתעניות תשובה{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1151.htm אגרות קודש כרך ד, אגרת א'קנא]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/9/2948.htm כרך ט, אגרת ב'תתקמח]. ועוד רבות.}}, ואף לא בסדר שהורה אדמו"ר הזקן{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4614.htm אגרות קודש כרך יג, אגרת ד'תריד].}} - גם לא לעבירות מן הסוג החמור (שעליהם ממליץ אדמו"ר הזקן לבעל נפש להתענות){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/14/4852.htm אגרות קודש כרך יד, אגרת ד'תתנב]. ואגרות דלהלן בהערה הבאה.}}, וגם לא תעניות של חצאי ימים{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4287.htm אגרות קודש כרך יג, אגרת ד'רפז].}}.

לנכשלים בעבירות ממליץ לפדות את התענית בצדקה בשיעור י"ב פשיטין ליום תענית{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3005.htm אגרות קודש כרך י', אגרת ג'ה]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3034.htm אגרת ג'לד]. ועוד.}}. פעם הורה לתת לצדקה מעשר מסכום החשבון, כשהיה גבוה מידי{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3173.htm אגרות קודש כרך י, אגרת ג'קעג].}}. לפעמים מורה להתענות תעניות של חצאי ימים עבור תשובה, אך לא במספר הצומות הגבוה שנקבע מהאריז"ל{{הערה|1=ראה למשל [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1950.htm אגרות קודש כרך ז, אגרת א'תתקנ]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/11/3582.htm כרך יא, אגרת ג'תקפב]. [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/32/15/9/243.htm לקוטי שיחות חלק לב, ע' 243].}}.

לצד ההדרכה לפדות את התעניות בצדקה, היו אנשים שהרבי הורה להם שבמקום להתענות ימנעו מלדבר דיבורים רעים, ולהימנע מלהקשיב ולהביט על דברים לא ראויים, שרואים במוחש שזו עבודה קשה יותר אפילו מתעניות{{הערה|1=[https://www.kedem-auctions.com/he/node/122506 מכתב ברכה והדרכה לרב גופין], באתר בית המכירות קדם.}}.

הרבי מסביר שהעובדה שאיננו יכולים להתענות בדורות אלו, לא יכולה לפגוע בשלימות הכפרה הנדרשת, שהרי לא ייתכן שה' יגרום למצב בעולם שיפריע ליהודי בעבודתו. ולכן, מי שאינו יכול להתענות, הרי זו ראיה שכפרתו נפעלת גם בלי הצורך בתענית (וכך גם מי שאין ביכלתו לפדות זאת בצדקה). מסיבה זו מדגיש הרבי את חשיבות הלימוד בסוגיא זו של תעניות תשובה בפרט, ו[[אגרת התשובה]] בכלל, מכיון שבלימוד עצמו נפעלת הפעולה כאילו התענה{{הערה|1=ביאור אד"ש לאגה"ת ריש פרק ג, [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19842&st=&pgnum=375&hilite= בשיעורים בספר התניא].}}.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:תעניות]]
[[קטגוריה:תשובה]]