עריכת הדף "תנועת ההשכלה" (פסקה)

=== נסיונות נוספים ===
{{ערך מורחב|ועידת פטרבורג תר"ח}}כמה שנים לאחר הועידה, בשנת [[תר"ח]], ניסו המשכילים לערוך אסיפה שניה, שהנציגים אליה ייבחרו על ידי יהודי רוסיה, ומתוכם תבחר הממשלה שישה נציגים שישתתפו בדיונים. אף שרוב הנבחרים היו דתיים, מששת הנציגים הסופיים שבחרה הממשלה רק שניים היו דתיים. במהלך דיוני הועידה החרימו השניים את האסיפה, כשנוכחו שאין לה ערך ואי אפשר לייצג בה את יהודי רוסיה בצורה הוגנת, והיא התפוצצה ללא תוצאות.

באותה תקופה ניסה המשכיל [[אריה דב מנדלשטם]] (ששימש כמתורגמן בועידת תר"ג, והתמנה כמחליפו של ליליינטל במשרדי הממשלה) לערוך ספרי ליקוטים שונים עבור חינוך ילדי ישראל, על אף החלטת הועידה משנת תר"ג שלא לשנות את סדר החינוך המקובל. מנדלשטם נפגש עם הצמח צדק, וניסה לשכנעו להסכים לספרי הליקוטים שלו, אך הצמח צדק השיב במענה ברור עם נימוקים מפורטים מדוע הליקוטים אינם נצרכים ואינם ראויים{{הערה|אגרות אדמו"ר הצמח צדק בנושא נדפסו בקונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה, ע' 42 ואילך. אגרות קודש הצמח צדק אגרת יב. עדה ומדינה ע' 121.}}. המשכילים תירגמו את מענה הצמח צדק בנושא לרוסית, אך שתלו בו ביטויים חריפים על רוממות ישראל והבדלתם מהאומות, כדי לעורר את חמתם של שרי הממשלה; אך כשהגיע לידי שר ההשכלה אוברוב התרגום המדוייק, כעס על המשכילים ודחה אותם.

בשנת [[תר"י]] הדפיס מנדלשטם ליקוט מהרמב"ם, אחד מהליקוטים להם התנגד הצמח צדק, ועל השער כתב: "נדפס על פי שו"ת . . הרב ר' מנחם נ"י דליובאוויטש", כביכול הדבר מתאים להוראות הצמח צדק{{הערה|תולדות חב"ד ברוסיה הצארית שם.}}.

בשנת [[תרי"ד]] גזרה הממשלה להקים בתי ספר בכל רוסיה, ושהצמח צדק יהיה נשיא הכבוד של בתי הספר בכל רוסיה הלבנה. כמו כן גזרו על הקמת בית ספר בליובאוויטש, והכריחו את הצמח צדק לשלוח אליו שנים מנכדיו. כמו כן הוכרח הצמח צדק לתת הסכמה על חוברות לימודים של המשכילים. למראית העין, שיתף הצמח צדק פעולה עם הגזירות, אולם מאחורי הקלעים הודיע על כך שהדבר נעשה בכפיית הממשלה, והתכניות לא נחלו הצלחה מיוחדת{{הערה|ספר השיחות ת"ש [מתורגם ללה"ק] ע' קמט ואילך. ובהרחבה - [[שמואל קראוס]], '''גזירת בית הספר הממשלתי בליובאוויטש''', בית משיח גליון 132, ע' 92 ואילך.}}

בסופו של דבר, הנסיונות לכפות את ההשכלה על יהודי רוסיה עלו בתוהו.