עריכת הדף "שמחת תורה" (פסקה)

===הקפות שניות===
[[קובץ:הקפות שניות כפר חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקפות שניות ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]]]]
{{ערך מורחב|ערך=[[הקפות שניות]]}}
הקפות שניות הוא מנהג ארץ-ישראלי המיוסד על הנהגת [[האריז"ל]], לפיו מקיימים במוצאי [[שמחת תורה]] פעם נוספת הקפות עם הספרי תורה בליווי שירה וריקודים בכלי זמר. האריז"ל היה נוהג בשנים בהן התגורר ב[[צפת]] לבקר במוצאי [[שמחת תורה]] בבתי הכנסת שהתעכבו עם סיום התפילה, וערך בכל אחד מהם שבע הקפות{{הערה|כך מתואר המנהג על ידי תלמידו ר' [[חיים ויטאל]] בספרו [[שער הכוונות]].}}.

על יסוד הנהגה זו, נהגו בכך בחוגי המקובלים לערוך הקפות שניות במוצאי החג, להוציא ספרי תורה לאחר אמירת פסוקי '[[אתה הראת]]' עם כל פרטי המנהגים כפי שעורכים את ההקפות בלילה הראשון{{הערה|כך לדוגמה מעיד [[החיד"א]] בספרו לדוד אמת שנהגו בישיבת המקובלים בית א-ל.}}. בהמשך התפשט המנהג גם לבתי כנסת נוספים בירושלים ובקהילות ובערים נוספות.

לאורך השנים ניתנו מספר טעמים לעריכת הקפות אלו, אם כדי להשתתף עם בני חוץ לארץ בחגיגותיהם אשר מתחילות בזמן זה כאשר אצלם הוא ליל שמחת תורה (היות ובחוץ לארץ נמשך החג יומיים), ואם מכיון שלאחר צאת החג מותר לנגן בכלי נגינה וכן יכולים להתאסף אנשים ממקומות רחוקים יותר לשמוח יחד בשמחת התורה באופן של "ברוב עם הדרת מלך".

[[הרבי]] הרחיב וביסס מנהג זה בקהילות החב"דיות בארץ ישראל, ובאופן יוצא מן הכלל חרג ממנהגו הרגיל שלא לכתוב ב[[חול המועד]], ושלח מברקים מיוחדים בחול המועד של חג הסוכות למשתתפים בהקפות שניות.

מידי שנה נערך ב[[בית הכנסת בית מנחם]] ב[[כפר חב"ד]] מעמד 'הקפות שניות' מרכזי, בהם משתתפים אלפי יהודים מכל גווני הקשת ואישי ממשל פוליטקאים ואנשי ציבור מכבדים את האירוע בנוכחותם.