עריכת הדף "שלום אורי נתן נטע ברכהן" (פסקה)

==חזרה הביתה אחרי עשרים שנה ==

פחות מעשרים שנה שהה ר' נוטק'ע בארץ הקודש. בשנים אלו פעל להפצת יהדות ולקירוב רחוקים, בעיקר דוברי רוסית, במסגרת ארגון [[שמי"ר]].

עם תחילת הפרסטרויקה, נסע לרוסיה בשליחות הרבי מלך המשיח. היה זה בשנת [[תשמ"ח]], הימים הראשונים בהם החל השלטון הקומוניסטי לערוך רפורמות בחוקים הנוקשים. ארגון שמי"ר דאג להוצאות, ור' נוטק'ע יצא לדרך חזרה לעיר הולדתו.

הוא הביא עמו תשמישי קדושה רבים לצד ספרי יהדות בשפה הרוסית בהוצאת שמי"ר. מצרכים אלו היו ליהודי רוסיה דאז כמו [[מים]] קרים לנפש עייפה.

בפעם השנייה נסע בשנת [[תשמ"ט]]. השליחות החלה ב[[מוסקבה]] והמשכה היה בערים נוספות ברחבי ברית המועצות וביניהם עיר הולדתו ריגא. היה זה בדיוק עשרים שנה אחרי שעזב מתוך [[מחשבה]] שיותר לא ישוב למקום.

בהמשך קיבל את ברכתו של הרבי לשליחות קבועה בריגא, ויחד עם רעייתו ציפורה היו לשלוחים הראשונים בלטביה. ר' נוטק'ע התחיל בעזרה גשמית ובמקביל בהקמת מערך רוחני כמו ארגון תפילות ושיעורי יהדות. הצמאון היה גדול והעבודה רבה. השפה הלטבית שהייתה שגורה בפיו, סייעה רבות לפעילות ולקשרים שיצר עם השלטונות.

שנה לאחר מכן, בשנת [[תש"נ]], נבחר לרבה הראשי של לטביה.

בקיץ [[תנש"א]] נפרדה לטביה מברית המועצות, והפכה למדינה עצמאית. בחוקים החדשים מותר היה לכל אזרח לקיים אורח חיים דתי, ללמד דת ולקיים פעילות דתית, כמו בכל מדינה מתוקנת בעולם.

בשנים הראשונות פעל הרב ברכהן במסגרת שהתאימה לאוכלוסייה המקומית. הפעילות הייתה בעיקר סביב בית הכנסת: תפילות, התוועדויות, שיעורי יהדות, אירועים בחגים. עד מהרה ידעו יהודי העיר שיש ת ת יהודים וליהדות, ורבים החלו להגיע לבית כנסת ולפעילויות הרבות שקיימו הרב ברכהן ורעייתו.

עם הזמן הוקם גם מועדון נשים ובית תבשיל. המקווה חידש את פניו, ומקורבים רבים החלו לשמור אורר חיים יהודי וחסידי.

במקביל פעל הרב ברכהן גם בקרב סטודנטים יהודים באוניברסיטאות של ריגא. בעקבות הפעילות המוצלחת הוקמה פקולטה ליהדות באחת האוניברסיטאות. סטודנטים יהודיים שמעו לראשונה בחייהם על מהותה של התורה וחיי מצוות.

פעילותו של הרב ברכהן בארבע-עשרה השנים האחרונות, עוררה את התפעלותם של יהודי העיר ושלטונות לטביה. השלטונות החליטו לערוך ערב הצדעה חגיגי לפעילותו הברוכה של הרב הראשי, יחד עם ציון יום הולדתו השמונים.

ואכן, למעלה מאלף יהודי ריגא השתתפו בחודש [[אדר]] בשנת [[תשס"ג]] בערב ההצדעה שנערך בבית הקהילה היהודית בריגא בהשתתפות נשיאת המדינה, נשיא המדינה לשעבר, שרי ממשלה, שגרירי גרמניה, [[רוסיה]], אוקראינה, ישראל, ראשי הקהילה היהודית ועוד.

נשיאת המדינה נשאה נאום ארוך בשבחו של הרב ברכהן. בהמשך נשא דברים גם שגריר ישראל בלטביה מר אבי בנימין ששיבח את פעולותיו הברוכות של הרב ברכהן במשך השנים.

הרב ברכהן חתום על פסק דין הרבנים, שהרבי הוא הוא המלך המשיח.

ביום חמישי [[כ"ה בחשוון]] [[תשס"ד]] נפטר, ואת מקומו בשליחות בריגא ממלא בנו הרב מנחם מענדל שיחי'.