עריכת הדף "קעמפ גן ישראל" (פסקה)

==מאפייני הקעמפ==
{{ערך מורחב|המנון}}
===המנונים===
נהוג לשיר המנונים במהלך הקעמפ, ההמנונים נועדו להביע תכנים בענייני [[חסידות]], [[התקשרות]], [[בשורת הגאולה]], וענייני [[גאולה ומשיח]].

הרב [[זלמן גופין]] התבטא במעלת ההמנונים: {{ציטוטון|"הניגונים שמושרים בקעמפ מעבירים מסר חד וברור לילדים, כל שיר מעביר מסר מיוחד משלו, והמילים מעבירות היטב את המסר הרלוונטי אף יותר מניגונים ללא מילים".}}

על ההמנונים שחיבר ר' [[יצחק חיים מרטון]] (עבור קעמפ [[גן ישראל כפר חב"ד]] וקעמפ [[גן ישראל ארץ הקודש]]) התבטא: {{ציטוטון|"השירים לא נוגעים רק לחיילי צבאות ה', אנחנו בתוועדויות שרים שירים שלו"}}{{הערה|שם=כפר|{{כפר|ד. ליפקין|איפה הקול שאיחד הלבבות|2119|46|תשפ"ה}}}}.

הרב [[פנחס מרטון]] טוען שהתאמתו של [[ניגון צ"ב]] ב[[ספר הניגונים]] למילות ההמנון "בעיר רחוקה" על ידי אחיו ר' יצחק חיים מרטון הייתה פורצת דרך והיוותה אב טיפוס להתאמת סיפור עם מוסר השכל והרגש חסידי לשיר, כשבעקבות התאמה זו החלו מדריכי ומרכזי קעמפים להתאים בדרך זו ולא להסתפק בהתאמות קטעי סיפור ללא העברת הרגש{{הערה|שם=כפר}}}}.

====פולמוס המשפיעים בבחירת לחני ההמנונים====
הרב [[מאיר ווילשאנסקי]] טוען שיש לבחור להמנוני הקעמפים לחן מלחני ניגוני חב"ד, הוא טוען שדווקא דרך הניגון ניתן להביע את תכני הקעמפ בצורה מיטבית{{הערה|[https://77012.blogspot.com/2023/10/blog-post_26.html חד וחלק: האם מתאים לשיר שירי קעמפים על ניגוני חב"ד?] {{לחלוחית}}.}}.

לעומתו הרב [[זלמן גופין]] טוען כי בהמנוני הקעמפים יש לבחור לחן שאינו ניגון חב"ד, הסיבה לכך היא מצד קדושתו ותוכנו הפנימי של הניגון, ומצד החשש שהניגון במתכונתו עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון.{{מקור}}

גם לדעת הרב ווילשאנסקי לאחרי הקעמפ אין להמשיך להשתמש בהמנון, ויש לנגן את הניגון רק במתכונתו המקורית.

ר' [[יהושע מונדשיין]] התנגד אף הוא לשילוב לחנים מניגוני חב"ד בהמנוני הקעמפים בשל דברי הרבי שמילות ניגון מגבילות אותו{{הערה|"שהדיבור מגבל את השירה. זאת אומרת שהשיר גמיש יותר וכלל לפעמם הכי תכופות כמה פירושים שאין טכסט אחד יכול לכוללם". [[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] [https://www.igrot.com/answer/18/157 חלק י"ח עמ' קנז].}}, ובשל החשש שהניגון במתכונת עם מילות הקעמפ יטבע בזכרון חניכי הקעמפ ולאחר מכן יפריע להם בהתרכזות בתוכנו של הניגון{{הערה|רשימת הרהורים בעלמא '''ניגון ונגינה, ש"ץ וחזן''', נדפסה ב[[פרדס חב"ד]] גליון 5, ניסן תשנ"ח. [https://www.teshura.com/R'%20Yehoshua%20Mundshein%20-%20Shloshim%20-%20Shevat%203%2C%205775.pdf נדפסה גם בקובץ זיכרון עשרה מאמרות עמ' 44].}}.