עריכת הדף "קדושת החיים" (פסקה)

== בתורת חסידות חב"ד ==
בתורת חסידות חב"ד מודגש כי ירידת הנשמה לעולם היא שליחות אלוקית ייחודית.

על פי דברי רבותינו נשיאינו, גם כאשר אדם נתקל בקשיים גדולים אין בכך סימן לחוסר משמעות, אלא להפך – לעיתים הקושי הוא חלק מן השליחות המיוחדת שניתנה לו.

רבותינו נשיאינו הדגיש פעמים רבות כי יהודי צריך לזכור שכל רגע של חיים הוא הזדמנות לעבודת ה'.

במכתבים ושיחות רבות הדגיש כי כאשר יהודי נמצא במצב של קושי או ייאוש, עליו לזכור כי עצם קיומו בעולם הוא חלק מתוכנית אלוקית מדויקת, וכי כל יהודי נושא שליחות שאין אדם אחר יכול למלא, וחידד את ההבנה כי הגוף אינו רכושו האישי של האדם, כי אם שייך לקדוש ברוך הוא{{הערה|1="כאשר את מטפלת בחולים בעלי נטיות אובדניות, עלייך להביא אותם להבנה כי התאבדות כמוה כרצח. זאת משום שגופנו אינו שייך לנו. הוא לא שלנו. אסור לנו לפגוע בגוף שלנו בדרך כל שהיא, ובוודאי שאסור לנו לשלול ממנו את החיים" ([https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4399886/jewish/5.htm 5 עצות של הרבי ששינו לאנשים את החיים] {{בית חבד}}).}}, ובכך מסביר הרבי גם את העובדה שאדם שהודה ברצח ואין עדים שראו זאת – לא הורגים אותו, כיון שאין לאדם היתר לחבול בעצמו אפילו באמצעות הודאה בבית דין{{הערה|[https://he.chabad.org/parshah/article_cdo/aid/721510 "זה הגוף שלי", או שלא], עיבוד חופשי על פי ליקוטי שיחות חלק ל"ד, עמוד 106 ואילך.}}.

הרבי עודד פעמים רבות פנייה לעזרה ולתמיכה, וכן חיזוק בלימוד תורה ובמעשים טובים כדרך להתמודד עם מצבי משבר.