עריכת הדף "נחום טרבניק" (פסקה)

===מאסר וגלות===
בימים שלאחר [[יום הכיפורים]] [[תרח"צ]], הגיעו אנשי ה[[נ.ק.וו.ד.]] לבית משפחת טרבניק, והחלו בחיפוש דקדקני שנמשך עד אור הבוקר. תוצאות החיפוש העלו שני שקים של ספרים, וכן כתבי חידושי תורה שהיו שייכים לאחיו שמעון טרבניק. בסיום החיפוש הודיעו אנשי הנ.ק.וו.ד. לרב טרבניק כי הוא אסור.

ביום השלישי למאסרו נקרא לחקירה בה נודע לו כי הוא מואשם ב"ארגון לימוד אמונה פילוסופית". הרב טרבניק לא הודה: "אני יהודי מאמין ולכן אני מתפלל ב[[בית הכנסת]], אבל אינני מארגון קבוצות לימוד של תלמידים". החוקרים לא האמינו לו, שכן היה בידם מידע מבוסס אודות פועלו של הרב, ובאיומים ניסו לסחוט ממנו הודאה, אך הוא לא נכנע להם.
במשך חודש ימים איימו עליו ועינו אותו כדי שיודה שעמד בראש מחזקי היהדות בלנינגרד, וכדי שיגלה שמות של אלו שסייעו לו, אך עמד בסירובו.

לאחר עינויים רבים, ביום השלושים מאז שנעצר, חתם על הודאה כי אכן יזם ואירגן שיעורי תורה, וזאת מתוך ידיעה שהחוקרים בין כה וכה יודעים את מעשיו, ואולי כך יעזבהו אותו לנפשו. אולם אחרי שהודה רק הוחמר מצבו.

לאחר כשבועיים, הוצא מתאו באמצע הלילה ואיתו רבים כמוהו, וביניהם הרב [[אברהם ישעיה סברדלוב]] ואחרים. האסירים הוכנסו למכונית השחורה שכונתה 'וורונוק' ('העורב') - בה נלקחו הבוגדים בממשלה הקומוניסטית שדינם היה חמור. הם הובלו לתחנת רכבת קרובה, והועלו על [[רכבת]] ל[[סיביר]]. שלושה ימים ארכה הנסיעה, עד שהרכבת הגיעה למחנה עבודה ליד העיר וולדיבסטוק שבסיביר. כאשר הגיע למחנה נודע לו כי נשפט שלא בפניו לעשר שנות גלות בסיביר באשמת בגידה.