עריכת הדף "משתמש:קרייזי אבאוט משיח/מילת אברהם אבינו" (פסקה)

==המילה==
===זמן המילה===
בפרקי דרבי אליעזר{{הערה|פרק כט.}} נאמר שמילת אברהם היתה ב[[יום הכיפורים]], "ובכל שנה ושנה הקב"ה רואה דם הברית של מילה של אברהם אבינו ומכפר על כל עונותינו". ולפי [[רש"י]]{{הערה|לך לך יז, כו.}}, יום זה היה יום מלאת לו תשעים תשע בדיוק, ולישמעאל שלש עשרה שנה בדיוק - ולכך מתכוונת התורה בדיוק לשון הפסוק "בעצם היום הזה".

ה[[רמב"ן]]{{הערה|לך לך יז, כו.}} מקשה על כך ממה שנאמר במקום אחר ברש"י{{הערה|וירא יח, י.}} שכאשר הגיעו המלאכים לאברהם - ביום השלישי למילתו - היה זה [[חג הפסח]]. ולכן, סובר הרמב"ן שלא היתה המילה בדיוק ביום הולדתם של אברהם וישמעאל - בחודש תשרי, אלא בחודש ניסן (ומה שנאמר בפסוק "בעצם היום הזה" - כוונתו להדגיש את מעלתו של אברהם אבינו, שלא התמהמה, ומיד ביום שקיבל את הציווי נימול עם כל 813 ילידי ביתו).

[[תוספות]]{{הערה|ד"ה אלא - ראש השנה יא, א.}} מביא את שתי השיטות ודן בהן.

ההיתר לאברהם אבינו למול ב[[יום טוב]] (של יום הכיפורים, או חג הפסח) - אף שמילה שלא בזמנה אינה דוחה יום טוב{{הערה|שבת קלב, ב.}}, ואברהם קיים את כל התורה גם קודם מתן תורה{{הערה|שם=אב}} - הוא מכיוון שבאותו יום נצטווה על כך על ידי הקב"ה, ולכן הרי זו כמו מילה בזמנה{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14940&st=&pgnum=139&hilite= חלק י"ז ע' 126 הערה 16]. [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16051&st=&pgnum=99&hilite= חלק כ"ה ע' 86].}}.

===התייעצות עם ממרא===
תוכן ההתייעצות: בשפתי חכמים{{הערה|1=[http://www.ateret4u.com/online/f_01861.html#HtmpReportNum0017_L2 וירא יח, א.]}} מביא כמה וכמה ביאורים למה התייעץ אברהם עם ממרא:

* לראות אם נאמנים לו
* להגדיל שכרו
* בפרהסיא או בצנעה
* כי מתו ענר ואשכול לפני שמל אברהם
* כדי שיהיה מצווה ועושה

===המילה===
*הקב"ה החזיק בידו ומל

התורה משבחת את ישמעאל על כך שלמרות היותו בגיל מבוגר לא נמנע מלמול{{הערה|רש"י שם טז, טז.}}. מילתו של ישמעאל היתה קשה יותר משל אברהם כיון שערלתו לא התמעכה, מה שאין כן אברהם{{הערה|בראשית רבה מז, ח. רש"י שם יז, כה.}}.

אברהם קיים את הברית "בעצם היום הזה", היינו בעיצומו של היום - ולא בלילה ובסתר, כאשר לא חשש מאויביו ובני דורו שלא יתנו לו למול{{הערה|בראשית רבה מז, ט. רש"י שם יז, כג. וראה בתו"א לעיל פירוש החסידות על "בעצם היום הזה".}}.

כאשר מל אברהם את עבדיו ובני ביתו, הניח את כל הערלות ונוצרה מהן גבעה. לאחר שהתחממו על ידי השמש, התליעו. המדרש אומר שריח זה היה חביב לפני הקב"ה כ[[קטורת]] וכ[[קרבן עולה]], והוא הבטיח שכאשר [[עם ישראל]] יצטרכו לרחמים, ירחם עליהם בזכות אותו הריח{{הערה|בראשית רבה מז, ו.}}.

===פריעה===
לא ניתנה לאברהם{{הערה|יבמות עא, ב.}}, אבל קיימה כלא מצווה ועושה{{מקור}}.

ע"ד החסידות: באגרות קודש{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/1/26 ח"א אגרת כ"ו].}} ובהנסמן שם.