עריכת הדף "משתמש:חסיד של הרבי/קיצוץ לפיצול" (פסקה)

===קיצוץ===
[[קובץ:ביהכ חבד דאקשיץ.png|שמאל|ממוזער|250px|בית כנסת חב"ד המרכזי ב[[דוקשיץ]] בו התקיימו מניין ל[[חב"ד ליאדי|חסידי ליאדי]] ולחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:תומכי תמימים ווארשא.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]]]]
[[קובץ:בית הכנסת צמח צדק בירושלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] ב[[ירושלים]] שהשתייך לחסידי ליובאוויטש]]
[[קובץ:אוהל יצחק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תלמידי ישיבת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] לומדים ב[[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|בית הכנסת אהל יצחק]] ב[[ירושלים]], בית הכנסת שהשתייך בעבר ל[[חב"ד קאפוסט|חסידי קאפוסט]]]]
אין בידינו מידע מקיף על כל קהילות חב"ד באותם ימים, אולם מתיאורים שונים ניתן ללמוד על השתייכותם חלק מהקהילות החב"דיות לחצרות הפיצול.

על קהילת חב"ד ב[[קראוטה]] ידוע שהשתייכה, רובה ככולה, לחצר קאפוסט, בעקבות אחד מגדולי חסידי הצמח צדק - ר' בער - שאחרי הסתלקותו התקשר למהרי"ל מקאפוסט ועודד את בני הקהילה להתקשר אליו{{הערה|על פי היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 176}}. ב[[מוהילוב]] רוב חסידי חב"ד השתייכו לקאפוסט, וכשהיה המהרי"ל מבקר בעיר היה נוחל כבוד רב, אך היתה שם גם קהילת ליובאוויטש קטנה{{הערה|שם=חסיד|היכל הבעש"ט חלק ט"ז עמ' 166}}. עוד קהילות שהשתייכו ברובם לקאפוסט היו [[לחוביץ]], [[רודניא]] (על אף שהייתה סמוכה מאוד ל[[ליובאוויטש]]) ו[[פולוצק]] - בה רב העיר נאלץ לעזוב אותה בגלל השתייכותו לליובאוויטש{{הערה|שם=י"ז}}. שנים מאוחר יותר, שלח [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב [[שלמה חיים קסלמן]] כמשפיע לפולוצק, לאחר עזיבתו של משפיע קודם שלא הסתדר עם חסידי קאפוסט בעיר, באמרו: {{ציטוטון|חסיד פלוני אינו מצליח להסתדר עם חסידי קאפוסט, אבל אתה הרי טיפוס אוהב שלום ובוודאי תוכל להסתדר איתם}}{{הערה|נוסח אחר (מפי זכרונו של ר' [[יהושע מונדשיין]]): {{ציטוטון|אתה נח לבריות, ואתה תסדר איתם}} {{מקור}}}}{{הערה|המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, עמ' 29.}}. ב[[ליאזנא]] השתייך רב העיירה, הרב [[אהרן לוין]], לחצר קאפוסט{{מקור}}.

בעיר [[סטרדוב]] שבפלך [[צ'רניגוב]] ב[[אוקראינה]] חיבבו מאוד את המהרי"ל מקאפוסט, ועוד בימי אביו ביקשו שיגיע לבקרם מבני הצמח צדק דוקא הוא, ואכן ביקר בה פעמים רבות{{הערה|ספר 'כחה של סנגוריה' עמ' 73.}}. לאחר הסתלקות הצמח צדק קיבלו רוב חסידי העיר את נשיאותו והשתייכו לקאפוסט, וחלק קטן מהעיר השתייכו לליאדי ולליובאוויטש; אך אחר הסתלקות המהרי"ל, ב[[חודש חשון]] [[תרכ"ז]], חזרו רוב החסידים לחסידות ליובאוויטש וקבלו על עצמם את הנהגתו של אדמו"ר המהר"ש{{הערה|כוחה של סניגוריה, עמ' 141 ו-142.}}.

בעיירה גרייבה שבבמחוז קורלאנד ב[[לטביה]], הקים החסיד ר' רפאל יאווער (סבו של [[אברהם יצחק קוק|הרב קוק]]) שטיבל שהשתייך לקאפוסט, בו היה מבקר ר' [[יחזקאל יאנווער]] - החוזר של רבי [[שלמה זלמן שניאורסון]] בעל ה"מגן אבות" - להתוועד ולחזור חסידות על דרך קאפוסט{{הערה|שם=י"ז}}.

קהילת חב"ד ב[[ורשה]] שב[[פולין]] התייסדה על ידי חסידי ליובאוויטש, ומאוחר יותר הקימו בה [[תומכי תמימים ורשה|ישיבת תומכי תמימים]]{{מקור}}. בעיירה ברז'ניגובאטה, מ[[המושבות היהודיות בפלך חרסון|המושבות שבפלך חרסון]], רובם ככולם היו חסידי ליובאוויטש, ורק מקצתם חסידי קאפוסט{{הערה|יראת ה' אוצרו, עמ' 22}}.

ב[[דוקשיץ]] היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, שהשתייכו לליובאוויטש ולליאדי{{הערה|1=ניסן גורדון, [http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=3041 זכרונות מלאי געגועים מה"חב"דניצע של דוקשיץ"] {{שטורעם}}}}. גם ב[[ריגה]] שב[[לטביה]] היו כמה מניינים בבית הכנסת החב"די, לחסידי ליובאוויטש, לחסידי קאפוסט ומניין משותף. קהילת קאפוסט היתה הגדולה בעיר{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 899 עמ' 74.}}. מניין נוסף לחסידי ליובאוויטש בעיר ייסד הגביר ר' [[ישעיה ברלין]] כשעבר לעיר{{הערה|ליובאוויץ' ומלחמותיה (עבודת גמר של איליא לוריא) פרק 1.3 – על פי מסמכים שבארכיון}}. ב[[דווינסק]] שב[[לטביה]] הייתה קהילה חב"דית גדולה ומגוונת, שרובה נמנו על חסידיהם של אדמו"רי [[חב"ד קאפוסט|קאפוסט]]{{הערה|ראה ספר [[מגדל עוז]] עמ' פ"ט, וכן [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] [[תש"ה]] עמ' 29}}. אחד מבני העיר סיפר כי בבית הכנסת החב"די היו עשרות מניינים - רובם השתייכו לקאפוסט, חלקם לליובאוויטש, וחלקם קיבלו משני הענפים{{הערה|[[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גליון 918 עמ' 38.}}{{הערה|שם=י"ז|ראה קובץ [[היכל הבעש"ט]] חלק י"ז עמ' 140 - 142}}. אחד הרבנים החב"דיים הבולטים בעיר הוא הרב [[יוסף רוז'ין]] (הרוגצ'ובי), שהיה [[חב"ד קאפוסט|חסיד קאפוסט]] אך גם מקושר לרבותינו נשיאנו בליובאוויטש.

ב[[ירושלים]] השתייך בית כנסת החב"די [[בית הכנסת אהל יצחק (ירושלים)|אהל יצחק]] בשכונת מאה שערים לקאפוסט, ו[[בית כנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]] לליובאוויטש{{מקור}}.

{{הערות שוליים}