עריכת הדף "משמיע קול בשבת" (פסקה)

==מחיאת כפיים==
כדלעיל בפיסקה 'משום תיקון כלי שיר', נחלקו הפוסקים עצמם בגדר וחומרת האיסור של מחיאת כפיים{{הערה|1=ביתר הרחבה, ראו מאמרו של עופר ארן, '''[https://asif.co.il/wp-content/uploads/2021/04/17.pdf מחיאת כף בשבת]'''.}}.

אדמו"ר הזקן פוסק בהלכות שבת{{הערה|שלט, ב.}}: "אין מספקין כף על ירך ואין מטפחים כף אל כף... שמא יתקן כלי שיר לשורר או לקונן... אפילו להכות באצבע... אחת כנגד אחת כדרך המשוררים כגון אלו שמכין באמה על האגודל ועושין בזה תנועות עריבות... אסור".

מהדיוק בלשון דברי אדמו"ר הזקן ניתן להוכיח שהאיסור הוא דווקא כאשר משמיע קול בצורה מיוחדת "כדרך המשוררים" ש"עושין תנועות עריבות", אבל השמעת קול בלבד באמצעות מחיאת כף - אין בה איסור, ולכן בכל השמעת קול שאינה במקצב מיוחד, הדבר מותר כיון שאינו דרך שיר{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' שלח סעי' א, משנה ברורה שם ס"ק א, ובסי' שלט ס"ק ט וביאור הלכה שם. שו"ת אז נדברו חי"ג סי"ד.}}.

הרבי התייחס פומבית למנהג החסידים{{הערה|שיחת שבת פרשת ויקרא תשמ"ב.}} שמתפללים באריכות, מנגנים ניגון חסידי באמצע התפילה, ומכים באצבע צרידה וכו', ומחיאת כפיים מפני גודל השמחה וכיוצא בזה{{הערה|שערי הלכה ומנהג ח"ב עמוד כו, מנהג ישראל תורה סי' שלט, נטעי גבריאל יו"ט ח"ב פכ"ג סעיפים יט-כ, ופסקי תשובות שם אות ב'. שו"ת מנחת אלעזר ח"א סימן כט, שו"ת דבר יהושע סימן מב אות ד. "תשובות וביאורים בשו"ע" לכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש (תשמ"ז) סימן פו.}}.