עריכת הדף "מקום הארון אינו מן המדה" (פסקה)

== שלושה אופנים בזה ==
זה שמקום ארון אינו מן המדה זה דוגמא וראי' לאפשריות הדבר של שני הפכים בבת אחת{{הערה|לפעמים בדא"ח מביאין ראי' מהא דמקום ארון אינו מן המדה (ולפעמים גם מענין דזמן ולמעלה מן הזמן ביחד - כש[[הקב"ה]] הראה ל[[אדם הראשון]] דור דור ודורשיו כו').}}.

ויש שלשה אופנים ישנם בענין זה{{הערה|והנה באיזהו מדרושי דא"ח מובאים ב' מאופנים הנ"ל ביחד מבלי להורות על ההבדל שביניהם (לדוגמא, ד"ה וטהר לבנו - שחוהמ"ס - וד"ה ביהשמע"צ - שמח"ת עזר"ת). והטעם מובן, מפני דבמאמר זה לא נחית לפרטי הענין, כ"א להסברתו בכלל (ובזה סרה ג"כ הסתירה, לכאורה, בין ד"ה את ה' האמרת תרע"ח לד"ה וטהר הנ"ל בהדוגמא לגבול ולב"ג בב"א).}}, והם על דרך ענין [[דעת עליון ודעת תחתון|דעת תחתון ודעת עליון]] ושלמעלה משניהם:

==== א. כשמודד את הארון ====
כשמודד את הארון. שאז מוצא אמתים וחצי ארכו כו' לא פחות ולא יותר. וכן הוא נמצא באמת לאמתתה של תורה שציותה ועשו ארון גו' אמתים וחצי גו'. ורואה זה במוחש. אבל בשעת מדידה זו יודע - ולא במוחש - כי אם ימדוד אחר כך בקודש הקדשים ימצא עשר אמות לכל רוח.

מזה דוגמא - איך שיש מציאות, ואף על פי כן בטלה היא - [[יחודא תתאה]]{{הערה|אלא שעל הענין של [[יחודא תתאה]] יש עוד כמה דוגמאות, ולא בזה מתבטא בחידוש של מקום ארון אינו מן המדה.}}. 

==== ב. כשמודד את הקודש הקדשים ====
כשמודד בקודש הקדשים ומוצא עשר אמות לכל רוח - במוחש. ויודע שאם אחר כך ימדוד הארון ימצא אמתים וחצי כו', היינו שרואה במוחש למעלה מן המקום, אף שיודע שהוא ענין של מקום.

מזה דוגמא - איך שמקום עצמו אינו במציאות - [[יחודא עילאה]].

==== ג. כשמודד שניהם בבת אחת ====
כשתופס שני הענינים, דמדידת הארון ומדידת עשר אמות לכל רוח, בבת אחת, היינו שמציאות שתי המדידות הן באופן ותוקף שווה אצלו, וזהו{{הערה|וזה אין לומר בענין דהראה ל[[אדם הראשון]] דור דור ודורשיו, כי ראיית דור דור ודורשיו היתה בעין השכל וכח הציור, היינו עין רוחני. זאת אומרת שהזמן של כל הדורות שאדם הראשון ראה, והזמן שלקח לו לקרות את כל הזמן של הדורות אינו שווים. 

וזה לא כמו אצל הארון ומקום הארון ששניהם באותה מוחשיות והתאמתות אצלו. }} ראי' מכרעת, כי הוא נמנע הנמנעות נתפס ואינו נתפס בבת אחת, דאין לנמנעות טבע קיים '''למעלה'''{{הערה|ועיין פתח השער לאמרי בינה פ"ו.}}.

ובאופן זה השלישי הוא החידוש של מקום ארון אינו מן המדה.

ולמותר לבאר, כי אין החילוק שלושה האופנים אלו תלוי במה '''שרוצה''' למדוד תחלה, אלא הכוונה היא, ובפרט בנמשל, שתלוי בתכונות ומדריגות המתבונן ומה מונח בפשיטות ובהתאמתות אצלו ומה יותר בהתחדשות וחידוש בשבילו{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] חלק ב' מכ' ת"ה.}}.