עריכת הדף "
מלחמת ההתשה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==הפעילות החב"דית והתייחסויות הרבי למלחמה== [[קובץ:סלונים על מלחמת ההתשה.jpg|שמאל|ממוזער|150px|כתבתו של [[משה סלונים]] (בשם העט שלו), על נבואת הרבי בנוגע למלחמה זו]] כבר עם סיומה של [[מלחמת ששת הימים]] וקבלת החלטת 242 של מועצבת הבטחון ב{{ה|או"ם}}, התייחס הרבי להחלטה אומללה זו וטען כי היא תוביל למלחמה מחודשת בין הצדדים{{הערה|1={{קישור שטורעם|59713|news|45 שנה להחלטה 242 של מועצת הביטחון של האו"ם|מערכת שטורעם}}}}. במהלך המלחמה, ב[[כ"א כסלו]] שיגר הרבי מכתב לעסקן הרב [[חיים יהודה פלדי]], אותו סיים בשלילת שיטת ה[[אתחלתא דגאולה]], והוסיף שלצערנו בעלי השיטה{{הערה|שטענו שמלחמת ששת הימים היא שלב נוסף ב'אתחלתא דגאולה' כאשר שטחים נוספים התווספו למדינת ישראל והיא נחלה נצחון מוחץ על האויב באופן על-טבעי.}} לא השתכנעו עד עתה אף שהם רואים את התוצאות - מעשים שבכל יום, הפצועים הרבים שיש במלחמה בעקבות שיטה זו. לכל אורך המלחמה ביקש הרבי מחסידי חב"ד בארץ שיבקרו את חיילי צה"ל במוצבים לאורך הגבול, יניחו עמם תפילין ויעודדו את רוחם{{הערה|הדיווחים על פעולות אלו נדפסו בסדרת [[ימי תמימים (ספר)|ימי תמימים]] חלק רביעי.}}. בחודש אדר נכנס ל[[יחידות]] אלוף פיקוד דרום [[אריאל שרון]] והרבי שוחח עמו בקשר לעמדה הישראלית מול מצרים{{הערה|לאחר סיום המלחמה ביקש לקבל את דעתו של הרבי בנוגע להסכם הפסקת האש, ועקב הזמן הקצר הכתיבו אנשי המזכירות את המכתב לרב [[שלמה מיידנצ'יק]] שהביא לו את המכתב חתום וסגור.}}, וב[[ו' ניסן]] [[תש"ל]], מפקד חיל המודיעין האלוף אהרן יריב נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי ושהה בחדר הרבי למעלה משעתיים באופן חריג{{הערה|גם בשנים בהן קיבל הרבי ליחידויות פרטיות, לא התקיימו יחדויות כלל בימי חודש ניסן.}}, כאשר הרבי ניצל את פגישה זו כדי להביע שוב את עמדתו הברורה שלא להיכנע ללחץ מצד ממשלת ארצות הברית. בסמיכות לחג הפסח מת נשיא ארצות הברית מר אייזנהורר, וה[[פרזידנט (תואר)|פרזידנט]] מר [[שז"ר]] הגיע כנציגה של מדינת ישראל להשתתף בטקס הלוויה. בשל הזמן הקצר מסיום הטקסים הממלכתיים ועד ליל הסדר קיווה מר שז"ר להישאר אצל הרבי ולחגוג עמו את ליל הסדר, אך שגרירות ישראל בוושינגטון בגיבוי ראש הממשלה גולדה מאיר טרפדו את תכניותיו, והוא לא הספיק להיפגש עם הרבי{{הערה|תשורה משמחת הנישואין של מנחם מענדל ולאה סקורדר, עמוד 44, מפי השגריר מר יהודה אבנר.}}. בעת השתתפותו של הרבי ב'[[פאראד]]' מול [[770]] ב[[ל"ג בעומר]] של אותה שנה, כאשר בדברים שנשא הרבי התייחס למלחמה והתבטא שהחיילים שנפלו במלחמה היא תוצאה ישירה מאי תיקון [[חוק מיהו יהודי]], ורישום גויים שעלו מרוסיה כיהודים. בעקבות הסערה שהתעוררה עקב דברים אלו{{הערה|שהגיעו לשיאם כאשר ראש הממשלה באותן ימים מרת גולדה מאיר מחתה על כך במליאת הכנסת, וברוח זו כתבו מספר עיתונאים שהרבי מנצל את הנופלים למלחמה פוליטית.}}, התייחס לכך הרבי פעם נוספת באופן פומבי בהתוועדות של [[פרשת בהעלותך]] באומרו: "כשם שברור לי שעכשיו אנו נמצאים בשבת פרשת בהעלותך בשעה שלוש וחצי, רעווא דרעווין, כך ברור לי שמותם של החיילים הוא תוצאה ישירה לכך שרושמים גויים כיהודים.. מה לעשות וכך אני רואה? האם מצפים ממני שלא אומר את הדברים אפילו שכך אני רואה?!". ברוח זו זעק הרבי רבות במהלך השנה נגד הפסקת האש, ולאחר חתימתו והתריע במילים מפורשות שמצרים מתכוננת למלחמה ובעתיד יפלו הרבה קרבנות בגלל הסכם זה. כאשר אמריקה חגגה את חתימת ההסכם בגיבוי שגריר ישראל יצחק רבין שהתראיין והסביר עד כמה ההסכם טוב עבור ישראל, התריע הרבי בפומבי פעם אחר פעם שהוא יביא סכנה גדולה, וכן אמר בשיחת שבת פרשת מטות-מסעי, כ"ח תמוז תש"ל: "פשוט וברור, שכל "הפסקת-האש" הזו, היא הסחת דעת, כיון שבזמן הזה, נאצר רוצה לבנות ולהכניס נשק לתעלת סואץ. כעת, הנשק שנקנה והתקבל מהצרפתים והרוסים עומד בלוב, וממתין למשלוח. ממתינים רק לרגע שבו יפסיקו להפציץ, ואז יוכלו לשלוח את כל הנשק, ולהתחיל לבנות שם". "אך האם הם באמת אינם יודעים שכל "הפסקת-האש", היא בלתי הגיונית לחלוטין וכל כולה משחק של המצרים?! הם הרי בוודאי יודעים ומבינים את זה. אלא הבעיה היא, שפוחדים לומר זאת ל"ידידים הטובים" – ארצות הברית. ולמרות שגם בארצות הברית מבינים כמה שזה בלתי הגיוני, ולמרות שהיהודים יודעים שכך חושבים בארצות הברית, בכל זאת פוחדים לומר להם זאת". כ'פעולת הגנה' על החיילים המוצבים לאורך החזית, הורה הרבי ב[[שבת חזון]] לרב [[טוביה פלס]] במהלך ה[[התוועדות]], שיעבור בכל החזיתות של [[צה"ל]] מתעלת סואץ ועד לרמת הגולן, וימסור להם בשמו כי הוא מאחל להם ומברך אותם בהצלחה רבה, ואף נתן לו בקבוק 'משקה' לחלק לחיילים לאמירת 'לחיים', והורה לו לחלק להם תפילין תמורת תשלום סמלי של לירה אחת. הרבי נתן לו הוראות נוספות כיצד לבצע את השליחות: עליו לקחת שניים או שלושה חסידים מאנ"ש ששירתו בצה"ל. להשתדל לבקר את החיילים כשהם לבושים במדי הצבא. בהתוועדות שנערכה ב[[כ' אב]] דיבר הרבי על כך פעם נוספת ובמהלך הדברים פרץ בבכי באומרו: "מדוע באתי ואין איש קראתי ואין עונה?!"{{הערה|פסוק הלקוח מההפטרה של אותה שבת.}}, וטען בתוקף שכל יום שעובר ולא הורסים את ההתקדמות המצרית פוחתים הסיכויים לבלום התקדמות זו בהמשך, הן מבחינה בטחונית והן מבחינה מדינית.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף