עריכת הדף "מיהו יהודי" (פסקה)

==המאבק לתיקון החוק==
ב[[פורים]] [[תש"ל]], ימים מספר לאחר שנחקק החוק בכנסת, התייחס לכך הרבי בפומבי לראשונה{{הערה|ב[[שלשלת היחס]] נכתב בנוגע לשנת תש"ל: "מתחיל (גם בגלוי) המאבק נגד הגזירה האיומה של "מיהו יהודי"". את המילים "גם בגלוי" הוסיף הרבי בכתב יד קדשו.}}, ותקף את החוק באריכות רבה{{הערה|[drive.g oogle.com/file/d/1dJK-6T69F3UgJJc_X8PekTwep41hxP5Y/view השיחה של הרבי]}}. הרבי הסביר באריכות את האבסורד שבחוק, את הסכנות שבו והשיב לטענותיהם של מצדדי החוק.

הרבי החל בהשתדלות אצל חברי כנסת, וכתב שהסיבה העיקרית שהחוק לא מתוקן זה מסיבות פוליטיות{{הערה|אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקכא}}, הרבי ניסה להשפיע על העיתונות שיפרסמו על הדבר וזאת משום:{{ציטוטון|שהגיעתני שמועה אשר יוזמי הגזירה האמורה נפלו על המציאה להשתיק דעת הקהל על ידי שתיקה כללית בבעי' זו}}{{הערה| אגרות קודש, כרך כו, ט'תתקמג}}. הרבי הביא טיעון ש"יהודי" זה מושג הלכתי ולכן צריך לפסוק ע"פ ההלכה "מיהו יהודי", ולא לתת לכנסות ולבג"ץ להכריע בנושא, מה גם שכבר הוכרע במשאל שעשה בן גוריון שגיור נעשה ע"י ההלכה בלבד{{הערה|שם=אג"ק כ"ז|אגרות קודש, כרך כז, י'ב}} ועד לתביעתו של שליט היה ברור לכולם מה הוא גיור, והעניין עולה מחדש רק בגלל סיבות פוליטיות{{הערה|שם=אג"ק כ"ז}}.

בכ"ז [[תשרי]] [[תשל"א]] נערך כנס בנושא בהשתתפות מאות מאנ"ש{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=1085 מטכסים עצה על מיהו יהודי], באתר שטורעם נט.}}.

בין המשתתפים: הרב [[שניאור זלמן גרליק]], הרב דוד חנזין, הרב [[נחום טרבניק]], הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]], הרב [[משה אשכנזי]], הרב זלמן אבלסקי, הרב [[אפרים וולף]], הרב [[זושא וילמובסקי]], הרב חיים מאיר גרליק, הרב [[יעקב דב כץ]], הרב משה שלמה סלונים, הרב יחזקאל שפרינגר, הרב אהרן גופין, הרב מנחם וולף, הרב [[זושא פויזנר]], הרב זאב זלמנוב, הרב [[זלמן גופין]], הרב [[ברק'ה וולף]], הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב [[אברהם חנוך גליצנשטיין]], הרב [[שמואל גורביץ]], הרב [[ראובן דונין]], הרב [[בן ציון ליפסקר]] ועוד.

בשנת [[תשל"ב]] הוחתמו 32 מגדולי הדור על כתב מחאה נגד החוק. הרבי בשיחה לאחר מכן בכה על כך שעל החתמת 32 רבנים הדבר נקרא ל"הישג דתי", מה שאמור להיות כמשהו בשגרה{{הערה|[https://col.org.il/news/129619 כשגאוני ירושלים התכנסו לפני 49 שנה, לתיקון חוק השבות] ב{{חב"ד און ליין|}}}}.

ב[[כ"ד טבת]] [[תשמ"ג]] התקיימה בבנייני האומה בירושלים עצרת ענק למען תיקון החוק, בראשות האדמו"ר מגור הלב שמחה. תשלום הוצאות העצרת חולקו בשווה בין [[מזכירות הרבי]] לבין קופת האדמו"ר מגור, ולאורך כל הכינוס עודכן הרבי מיד על כל רב שנכנס לאולם כשעל פניו הבעת שביעות רצון. בעצרת השתתפו בין היתר האדמו"ר מ[[ערלוי]] רבי [[יוחנן סופר]], האדמו"ר מ[[גור]] באותה תקופה רבי [[שמחה בונם אלתר]], ראש ישיבת שפת אמת באותם ימים ולימים האדמו"ר מגור רבי [[פנחס מנחם אלתר]], האדמו"ר מ[[חסידות סלונים|סלונים]], ועוד.

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים את העצומה. מימין לשמאל: ראש הממשלה מר [[יצחק שמיר]], ר' [[שמואל חפר]], ר' [[דובער חן]], ר' [[טוביה בלוי]], ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

ב[[חשוון]] [[תשמ"ד]] החלה החתמה של "עצומת המיליון" אותה יזם הועד למען שלימות העם עליה חתמו כמיליון מתושבי ישראל על מנת ליצר לחץ על ראש הממשלה [[יצחק שמיר]] לתקן את החוק.

בסיום ההחתמה, סירב ראש הממשלה לפגוש משלחת מטעם הועד ולקבל את החתימות בעצמו. הופעלו לחצים רבים, אך דבר לא הועיל. ערב אחד ישבו חברי הועד באסיפה, והיו די מיואשים. הם ידעו כי הרבי התעניין בנושא אך לפני יומיים ולא ידעו מה לעשות. ואז ר' [[זושא וילימובסקי]] אמר: אם הרבי אמר, חייבים ללחוץ. הנחישות שלו הניעה אותנו לפנות שוב ללשכת ראש הממשלה, והנה למרבה ההפתעה, הפעם הייתה תשובה חיובית.

הם הגיעו ללשכת ראש הממשלה בכנסת, מר [[יצחק שמיר|שמיר]] קיבל אותם ואמר להם להעביר את החתימות ללשכתו בקריית הממשלה. החתימות הועברו, ומבצע החתמת העצומה בא לסיומו בצורה הנכונה.

===הועד למען שלימות העם===
{{ערך מורחב|ערך=[[הועד למען שלימות העם]]}}
על מנת לרכז ולגבש פעולות שיובילו לתיקון החוק, הוקם [[הועד למען שלימות העם]]. יושב ראש הועד היה הרב [[יהודה פלדי]]. זמן קצר לאחר פטירתו מונה הרב [[נחום טרבניק]] על ידי [[הרבי]] למלא את מקומו. לאחר פטירת הרב טרבניק מונה לתפקיד ראש הוועד הרב [[שמואל חפר]].

===הפסקת המאבק===
בשיחת [[כ"ד טבת]] [[תשמ"ט]] דיבר הרבי על תפקיד השלוחים בענייני ארץ ישראל, כשהובן בשעתו שהכוונה גם ובעיקר לנושא מיהו יהודי, כשבין הדברים אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כיון שלאחרונה היו כמה בלבולים ורצו לגרור את ה[[שלוחים]] לפעול בעניינים שונים שמצד עצמם הם עניינים טובים, אלא שזהו דבר שצריך לעשותו ב[[ארץ הקודש]] וכיוצא בזה – הרי כאן המקום לעורר ולהזכיר שאין להם לעסוק בזה, כי אין הדבר שייך למילוי שליחותם הפרטית של כל אחד ואחת במקומו, שבזה צריך להיות עיקר עבודתו...

הדגשה מיוחדת בנוגע ל[[בני ישראל]] הנמצאים ב[[חוץ לארץ]], ובפרט השלוחים – עליהם לדעת שיש להם שליחות במקום בו הם נמצאים, וזה שהמקום הוא בחוץ לארץ – הרי אדרבה, דווקא בחוץ לארץ צריכים לפעול יותר בנוגע לענייני יהדות.

ועל ידי הנהגה זו ישללו מלכתחילה את אבידת ריבוי הזמן שכבר אבד בגלל הפלפולים שאינם שייכים לפועל כלל וכלל, כי אין שום מקום לעסקנות בענייני ארץ הקודש על ידי מי שנמצא לעת-עתה בחוץ-לארץ, ועל אחת כמה וכמה – הרוב אינם חושבים על נסיעה לארה"ק, ואפילו לא לשם ביקור, ובכל אופן – אין בדעתם להחליף את מקום שליחותם לתקופה ארוכה ולהתיישב בארה"ק, שעליהם לרחם על עצמם ולבקש רחמים מסביבתם, שלא יפריעו למילוי השליחות ד"לעשות לו יתברך [[דירה בתחתונים]]".

ועוד והוא העיקר, יש להפיץ בקשה זו, לכל לשליח ולכל השלוחים כולל גם – השלוחים שבארץ הקודש עצמה, כי רובם ככולם אין להם שום עסק עם שקו"ט זו, שאליה מבקשים לגרור אותם – על אחת כמה וכמה רוב עם ישראל הנמצא בחו"ל... עליהם לחדול מיד משקו"ט בכל דבר שאינו נוגע למילוי השליחות של כל אחד ואחת מבנ"י במקום שהם – הפצת היהדות, ובנוגע לבנ"י שבארצות הברית (המקום שבו דרים רוב בני ישראל ובו אנו נמצאים), ולהשתדל ככל האפשרי להרבות בהפצת היהדות – לכל לראש במדינת ארצות הברית, שבה נמצאים.|מקור=[https://faxasicha.wordpress.com/category/mannos/page/3/ שיחת כ"ד טבת תשמ"ט]}}

באותה תקופה התנהל המשא ומתן הקואליצוני של אגודת ישראל עם מר יצחק שמיר כשרבני חב"ד היו מעורבים בו. עם פרסום השיחה לשלוחים היו שחשבו שהרבי רוצה שיפסיקו לחלוטין לפעול בנושא ואין להציב זאת כתנאי לכניסה לממשלת שמיר אך הרבי דחה זאת והורה לר' [[יצחק יהודה הולצמן]] מזכיר ה[[ועד למען שלימות העם]] להמשיך ולדרוש זאת{{הערה|ספר הרב אשכנזי עמוד 609}}.

בכמה מענות קודש שכתב הרבי בתקופה הסמוכה לשיחה הביע הרבי את אי שביעות רצונו מהפעולות בנושא עד עתה ובפרט של השלוחים. במענה לרב [[יעקב יהודה העכט]] מח' טבת תשמ"ט{{הערה|שם=מענות מ"ט|[https://drive.google.com/file/d/1wfFdVXtg5EfGIsUX6VyPCayJ2cYxIAmx/view?usp=sharing ליקוט מענות קודש תשמ"ט]}} כתב הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="לתמיהתי (מהולה בצער גדול) עסקני חב"ד והוא בתוכם – מוסרים נפשם לעשות הרושם בכל מקום האפשרי שמיהו יהודי זוהי בעיה של אורטודוקסים קיצונים, ומוסיפים ביאור שכוונתם לליובאוויטש ולא כל ליובאוויטש וכו', התוצאות שגרמו – מובנות. מאמירתי "גיור כהלכה" – טשטשו ואח"כ העלימו דאין זה דעתי כי-אם הודעה שכל אחד ואחד יראה בספר פלוני (שנתחבר לפני 400 שנה) ויעתיק לעצמו הכתוב שם. כל המדגיש שאיש היושב בברוקלין אומר וכו' – מזמין חרב ביד פלוני פלוני".}}

במענה לרב [[שמואל מנחם מענדל בוטמאן]] מאמצע תמוז תשמ"ט כתב הרבי{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Groner-Pinson%20-%20Kislev%208%2C%205774.pdf תשורה גרונר-פינסון [[תשע"ד]] עמוד 8]}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=1) ('''כבר נדפס''') זהו מה שאמרתי - שלא להכנס לשקו"ט בענינים שכוונת הצד השני רק להרבות אש דמחלוקת '''וכו''''. 2) ופשיטא בנוגע להשלוחים שי' - שזהו '''היפך''' אופן שליחותם. 3) באם הצד השני אומר - שרוצה '''רק''' לברר האמת - ישלח לו ציוני המקום בשו"ע '''וכיוצא בזה'''. 4) כבר אמרתי (ונדפס) - '''שלמעשה''' אינו נוגע כלל - כי מדובר ע"ד חק והנהגה של '''40 שנה''' באה"ק. 5) אלא שיש כאלה שרוצים '''להכניס''' לשם מחלוקת יותר. 6) והמשתתף בשקו"ט זו - מסייע להם. 7) כהנ"ל פשוט. 8) ולכאורה כבר הזמן מאז - שעסקני חב"ד יתדברו '''ביניהם''' ואין הכרח לערב אותי בזה. 9) ודחוף".}}

תוכן דומה כתב הרבי בתחילת שבט תשמ"ט במענה לאחד השלוחים ב[[מונטריאול]] שב[[קנדה]] שדיווח על פעולותיו בענין מיהו יהודי ונאומיו ברבים אודות כך{{הערה|שם=מענות מ"ט}}:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="דברתי '''בארוכה''' – ויתאספו [[אגו"ח]] ועסקני חב"ד לדון '''בכובד ראש''' '''מה''' ומתי להמשיך בכל זה. וצריך עיון גדול מה מכריחו בכל זה '''ותיכף ומיד לנאום''' וכיו"ב, והרי זה עלול להתפרש כחוות דעת כל חב"ד!!"}}

ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תש"נ]] כתב הרבי לאלמנתו של יו"ר הועד למען שלימות העם ר' חיים יהודה פלדי על פעולות הוועד מעת זו ולהבא:{{ציטוטון|לאחר החוק לאחרונה חוק הנ"ל דמי הוא יהודי – הוא חוק דכל המדינה ובראשה "רבנות הראשית", ומכאן ולהבא הועד הנ"ל יפרסם שמכאן ולהבא תפקיד הועד לעמוד על המשמר שהנ"ל ימלאו המוטל עליהם וכו'.}}{{הערה|ליקוט מענות קודש תש"נ, אגרת שנ"ד.}}.

יש אומרים כי באותה שנה אף קיבל ר' [[אהרן דוב הלפרין]] הוראה מפורשת מהרבי להפסיק לכתוב על הענין ב[[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|לדברי ר' אהרן הלפרין בראיון לרגל ארבעים שנה לכפר חב"ד - כפ"ח [https://drive.google.com/file/d/1tn1b4fdoJed94pWHRMmEkAhLSbwRXFK
u/view גל' 1863] (ע' 87)}}.