עריכת הדף "מז'יבוז'" (פסקה)

==הבעל שם טוב==
[[קובץ:מעיין הבעל שם טוב במזי'בוז'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מעיין הבעל שם טוב במז'יבוז' ([[אב]] [[תשע"א]])]]
בשנת [[ת"ק]] חיפש [[הבעל שם טוב]] היכן לגור. תלמידו ר' [[נחמן מהורדנקא]] כתב על-כך לאחיו, [[מו"צ]] העיירה ר' יעקב יהודה לייב, וזה מיהר להציע כי הבעש"ט יבוא למזיבוז. הוא כתב מיד על-כך לבעל-שם-טוב. למכתבו צורף גם מכתב מאת שלטון העיירה הנכרי, אשר ביקש להעלות את קרן מזיבוז', וידע כי-אם יתיישב [[הבעש"ט]] שם תעלה קרן העיירה.

הבעש"ט שמע על ההצעה והסכים, באמרו: "יכלתי להתיישב בעיר [[נמירוב]]{{הערה|עיר מרכזית וחשובה.}} שבה נרצחו יהודים רבים על קידוש השם{{הערה|בזמן גזירות ת"ח ות"ט, ובראשם הגאון רבי [[יחיאל מיכל מנמירוב]].}}, אמנם, אני מעדיף את מזיבוז' כיוון שלידה מצוי נהר ויהיו לי [[דג]]ים בשפע לכבוד [[שבת]]"{{הערה|בשם ר' יוסף ממזי'ובוז', נכדו של נכד הבעש"ט בעל 'דגל מחנה אפריים' מסופרת גרסא אחרת הקשורה לבניית בית מדרש חדש בעיירה במקום בית המדרש הישן על ידי הרב מטעם הממשלה של העיר, ה[[תלמי דחכם]] הנגיד ר' [[בעריש ביילואוייס]], ונתעורר קטרוג על אודות העיירה, ור' בעריש חלה מאד, הבעש"ט הגיע לרפאו, וכדי לבטל את הקטרוג התיישב בעיירה וקבע מושבו בבית המדרש הישן. ואכ"מ. ראה בארוכה בספר 'עיר מבצר'.}}.

ואכן, באותה השנה{{הערה|ישנם מספר גרסאות לשנת התיישבותו במקום, אך הגרסא הרשומה במסכים היא שנת ת"ק.}} התיישב הבעש"ט במקום, יחד עם בתו מרת [[אדל]], חתנו הרב [[יחיאל מיכל אשכנזי]]{{הערה|במשך השנים נולדו במקום ילדיהם, ר' משה חיים אפריים בעל ה[[דגל מחנה אפרים]], ר' [[ברוך ממז'יבוז]] והבת פייגא, אם ר' [[נחמן מברסלב]].}}, עוזרו וספרו ר' [[צבי סופר]] ותלמידו בן לוויתו ר' [[זאב וולף קיצס]]. על פי מסמכים, הרי שכ'דוקטור' ו'בעל שם' הוא קיבל דירה בחינם ליד בית המדרש הישן, בו התפלל ופטור מלא ממיסים.

בזמן מגורי [[הבעש"ט]] בעיר זכתה העיר לפרסום אדיר. בכל ימות השנה היא המתה [[יהודי]]ם ושאינם יהודים, שבהו להסתופף בצל [[הבעש"ט]] ולקבל את ברכתו.

באותו זמן היה בית מדרשו של הבעש"ט [[בית המקדש]] של הדור ההוא{{הערה|ראה [[קונטרס בית רבינו שבבבל]], [[תשנ"ב]].}} והבחינה הרוחנית של [[לוחות הברית]] שרתה בו{{הערה|מחלומו של ר' [[זאב וולף קיצס]], הובא בספר [[שמועות וסיפורים]] ל[[חסיד]] ר' [[רפאל נחמן הכהן]], ח"ב.}}.

ב[[ו' סיוון]] [[תק"כ]] [[הסתלקות|נסתלק]] [[הבעש"ט]]{{הערה|ראה בארוכה ב[[ספר התולדות הבעל שם טוב]] מאת [[אברהם חנוך גליצנשטיין]] בפרק '[[הסתלקות]]ו'.}}, ומנחותו כבוד במרכז בית החיים של העיירה{{הערה|בנשים האחרונת שיפץ אדם בשם ישראל מאיר גבאי העומד בראש ארגון בשם 'אהלי צדיקים', השייך לזרם הספרדי ב[[חסידות ברסלב]] את האוהל ובנה שם בניין גדול ומפואר.}}. בנו, [[רבי צבי]], המשיך להנהיג את [[תנועת החסידות]] בעיירה, עד ל[[ז' סיוון]] [[תקכ"א]], בה מסר את הנהגת החסידות ל[[המגיד ממזריטש]] בהוראת אביו בחלום. המגיד העתיק את מושבו ואת מרכז [[תנועת החסידות]] ל[[מזריטש]], ר' צבי המשיך להתגורר בעיירה כשנתיים ולאחר מכן{{הערה|'אחד היה - המבשר' עמ' ל"ב, ויש חולקים.}} העתיק את מושבו ל[[פינסק]]. ב[[מז'יבוז]] נותרו ר' [[זאב וולף קיצס]], חתן הבעש"ט ר' [[יחיאל אשכנזי]], רעייתו מרת אדל ומספר [[חסיד]]ים שנותרו בעיירה. בין השנים [[תקכ"ז]] - [[תקל"ב]] שהה בעיירה גם ה[[צדיק]] ר' [[זלמן מלוצק]], מתלמידי [[הבעש"ט]], אך למרות זאת איבדה מז'יבוז' ממרכזיותה.

בשנת [[תק"ל]] נפטרו ר' יחיאל ור' וולף וב[[תקל"ב]] נפטר ר' זלמן, ומז'יבוז' נותרה ללא מנהיג חסידי.