עריכת הדף "כוונת המקווה" (פסקה)

===שם אל"ד – העלאת המלכות לבינה===
עניינו של שם אל"ד הוא להמשיך את האל"ף{{הערה|אותיות פל"א, הרומז ל"אלופו של עולם. ראה ספר הערכים חלק ה' עמ' פט ואילך, ועמ' קפב ואילך.}} בתוך ספירת המלכות (הנקראת "דל") על מנת להמתיק את הדינים שבה.

הטעם (הפנימי{{הערה|ראה בסידור עם דא"ח עמ' קנ"ח, שהטעם הפשוט הוא שהמלכות "מסתתרת בריבוי הצמצומים", וכמו שכתוב{{הערה|תהילים קטז ו.}} "דלותי ולי יהושיע".}}) שנקראת המלכות "דל", כי ממנה יונקות הקליפות. כי הקליפות לא יכולות לינוק מהמידות עצמן (הנקראות "עץ הדעת") אלא רק למטה מהן - מספירת המלכות (שהיא שורש נשמות ישראל). ומרוב יניקת החיצונים שגורעים ממנה את אורה, נקראת כנסת ישראל בשם "דל"{{הערה|סידור שם קנח ג-ד.}}.

ומכיון ששורש המלכות הוא בבינה{{הערה|כתר שם טוב סימנים ב' ופז (ב-ד).}} ואין הדינים נמתקים אלא בשורשן{{הערה|לעיל בסעיף הראשון בפסקה השניה.}}, העברת רוח הטומאה וטהרת הקדושה הוא ע"י העלאת כל הטוב עם הרע הכלול בו לבינה – שם מתגלה רוממות עצמות אור אין סוף ופנימיות הכתר (בחינת "עתיק", פנימיות התענוג האלוקי{{הערה|שהרי "התגלות עתיק הוא בבינה, כמובא מע"ח במקומות רבים, וראה מאמרי אדמהאמ"צ דרושי חתונה ח"ב עמ' תרכב (ועיי"ש), הנחות תקע"ז עמ' ד' וש"נ. וראה זח"ג קע"ח ב', ותו"א לך לך יא סע"ב ואילך, וכן בתו"ח בראשית פא-ב ועטרת ראש דרוש לעשי"ת סג, ובביאורי הזוהר להצ"צ ח"א עמ' שסד ואילך.}}, ובה נמתקים כל הדינים הקשים.