עריכת הדף "יין המשומר" (פסקה)

===הסירוב לברך===
ומכיוון שההמשכה שנעשית על ידי הברכה על הכוס של [[יין]] זה, לא ירצו הצדיקים לברך עליה.

====[[אברהם אבינו]]====
טענתו של אברהם היא: "שיצא ממנו ישמעאל". דהיינו, אפילו שמדובר בזמן שבו כבר יתבטל הרע מהעולם, וגם הרע שבישמעאל שינק מהרע שב[[עץ הדעת]] יתברר; ועל פי זה אין מניעה שאברהם יברך, שהרי ענינו הוא [[מידת החסד]] וההשפעה למטה.

אבל מכיוון שבהיות היין של [[עץ הדעת]] נמשך באופן מורגש - נמשך ישמעאל ממותרי החסדים של אברהם, לכן כאשר היין המשומר יימשך לעתיד לבוא באופן מורגש - הוא יפחד לברך ולהמשיך ממקום כל כך גבוה. שמכיוון שפעם אחת נמשך מהקו שלו יניקה ל[[קליפות|חיצונים]], הוא יפחד שזה יקרה שוב.

ועל דרך משל: אדם שמעולם לא נכנס ל[[מלך]] מפחד שבהיכנסו למלך הוא ייכשל בדיבורו ויפגע בכבוד המלך, וזאת אף על פי שהוא רגיל לדבר עם שרי המלך. וכל שכן אם הוא דיבר עם שר המלך והוא נכשל בדיבורו, שהוא יפחד לבוא לפני המלך.

====[[יצחק אבינו]]====
טענתו של יצחק היא: "שיצא ממנו [[עשיו]]". וגם אצלו כמו אצל אברהם, מכיוון שפעם יצא ממנו מכשול - שנשפע ממנו אל הקליפות על ידי [[קו השמאל]], הוא לא ירצה לברך.

====יעקב אבינו====
טענתו של יעקב היא: "שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי". דהיינו, שאף על פי שבאמת היה מותר לו לשאת את שתיהן, מכל מקום זוהי בעיה. 

וביאור העניין: בכל איסורי ה[[גילוי עריות|עריות]] שבתורה, אנו מוצאים שב[[עולם האצילות]] אלו הם ייחודים מאוד נעלים, וכמו "יחוד [[ז"א]] ו[[מלכות]]", שמכונים גם "אח ואחות", אולם בתורה זה נאסר. מכיוון שדברים אלו הם סודות המלך הראויים להישאר רק ב"עולם האחדות" - ארמונו של המלך, שזהו [[עולם האצילות]] ששם "[[איהו וחיוהי וגרמוהי חד]]; אבל ב"עולם הפירוד", ב[[עולמות בי"ע]], שם אין לגלות את סודות המלך, והמגלה אותם שם הוא מבייש את המלך, ולכן איסורי העריות הינם חמורים מאוד.

ויעקב, אף על פי שמצד דרגתו שהיה מ[[עולם האצילות]] - הוא יכל לשאת שתי נשים, ובפרט על פי המשמעות הרוחנית של שתי נשיו שהיה זה יחוד עם שני ה"ה"א" של [[שם הוי"ה]] המרמזים על [[עלמא דאתכסיא]] ו[[עלמא דאתגליא]]. 

אך מכיוון שענינו הוא "[[קו האמצעי]]", והיינו שהיה ה"בריח התיכון" הממשיך מלמעלה למטה, למרות שמצד זה הוא יכול להמשיך את הגילוי למטה, ולא יהיו נטיות לצד, שהרי מיטתו הייתה שלימה (שלא יצאה ממנו השפעה לחיצונים), מכל מקום, מכיוון שכאשר תינתן התורה נהייתה לו בושה על כך שמה שעשה נחשב כאיסור בעולמות בי"ע, לכן הוא מפחד מלהמשיך שוב פעם באופן כזה שיהיה גילוי שלא במקומו.

====[[משה רבינו]]====
טענתו של משה היא: "שלא זכיתי ליכנס ל[[ארץ ישראל]] לא בחיי ולא במותי".

והיינו, שמכיוון שענינו של משה רבינו הוא "אור אבא" ([[חכמה]] דאצילות) בעצמו, ומכיוון שהוא למעלה מהשפע שנמשך ל"ארץ" - [[מלכות]], ולכן הוא לא זכה להיכנס לארץ.

לכן הוא לא ירצה לברך, שהרי ה[[כוס]] עניינה הוא מלכות, ומעולם לא הייתה דרכו בכך. ואם כן, כיצד הוא יוכל לברך ביין המשומר.

====[[יהושע בן נון]]====
טענתו של יהושע היא: "שלא זכיתי לבן".

ולכאורה טענתו היא, שמכיוון שהוא לא זכה לבן, זאת אומרת שהוא לא שייך להמשיך למטה לעולם, ועל כן גם לעתיד לבוא הוא לא יוכל לברך על היין (כמו אצל משה רבינו).

====[[דוד המלך]]====
לעומתם, דוד המלך יענה: "אני אברך, ולי נאה לברך. שנאמר, "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא"".

הסיבה שדוד המלך יסכים לברך היא, מכיוון שעניינו הוא "[[ספירת המלכות]]", שעניינה הוא לקבל את האורות העליונים ולהמשיכם למטה. 

והיינו, ש[[לעתיד לבוא]] יקויים היעוד "[[נקבה תסובב גבר]]"{{הערה|ירמיה לא, כב.}}, ואז המלכות תתעלה למעלה מכל ה[[ספירות]], והיא תהיה אז במדרגה של [[כתר]], ומכיוון שתהיה בה הגדלה, לכן דוד יברך על כוס גדולה, שכעת עניינה של המלכות הוא כוס קטנה, אבל לעתיד, כשתהיה עליית המלכות הוא יברך על כוס גדולה ("כוסי רויה"), וכאמור לעיל.

ועל כן המלכות אז תהווה [[ממוצע]] בין המאציל לנאצלים, מכיוון ש[[נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן]]. ולכן יתגלו במלכות האורות העליונים שמה"בריכה העליונה" - מעצמות [[אור אין סוף]], ומשם הוא ימשיך ויגלה אותם בעולם.