עריכת הדף "חסידי פולין" (פסקה)

==מנהגי פולין והנהגתם בחב"ד==
===מלבושי חסידי פולין===
אדמו"ר הרש"ב דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין"{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם סה"ש תרפ"ג ס"ע 46 ואילך}}.

גם אדמו"ר הריי"צ שיבח מאוד את מלבושי חסידי פולין שניכרים מאוד במלבושיהם היהודיים, ואמר שהלואי והיה יכול להנהיג גם הוא מלבושים אלו בחב"ד{{הערה|רשימות תרצ"א}}.

=== אמירת תחנון בימי הילולא ===
הרבי סיפר: שאלתי פעם אצל [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] מהו הטעם שאצל חסידי חב"ד נוהגים לומר תחנון ביאָרצייט של צדיקים (דלא כמנהג חסידי פולין).

והשיב, שזהו הזמן היותר טוב לבקש ולפעול כו' ("וואו איז דאָ אַ בעסערע צייט אויף אויסבעטן").

ביאר הרבי: הביאור בזה - שאצל [[פולין]] אין אומרים תחנון, מפני שהעלייה שביום היאָרצייט אצל הצדיק ש"באמונתו יְחַי'" פועלת עליה אצל כל מקושריו, שנמצאים במעמד ומצב שלמעלה מהענינים שצריכים לומר עליהם תחנון (אף שאין זה בדרך פנימיות); אבל חסידי חב"ד, שתובעים מהם [[פנימיות]] ועבודה דוקא, רוצים להעלות ("מיטנעמען") גם את הגוף, [[גוף]] רחוץ ("אַ אָפּגעוואַשענעם גוף"), ולכן גם אז אומרים תחנון{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/26/172&search=תחנון תורת מנחם] {{קישור שבור}}}}.

===לבישת גארטל===

אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידי פולין הוא בנוגע ללבישת ה[[גארטל]], והוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו.

עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית שלא תתקמט מתחת ל[[בגד]]ים - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]. חלק מהבחורים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי.

יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית]] עמוד 55.}}.

===מצוה טאנץ===
רבי [[גבריאל ציננער]] שאל את הרבי מדוע לא נהגו חסידי חב"ד במנהג המצוה טאנץ כפי מנהג חסידי פולין. הרבי השיב לו במכתב כי לא שמע הטעם בזה, אבל לפי מה שרואים בפועל מה שנשתשלשל מזה בכמה וכמה חתונות, ניתן להבין את הטעם שלא נהגו בזה, וכמו שמצינו במדרש לענין דברים טובים שנהגו בהם ה[[אבות]] הקדושים ונפסלו מחמת שנשתלשל מהם הנהגה שלא כראוי (עיין ספרי ופרש"י על שופטים טז, כב). אך למעשה כתב ש"אין עניני למעט בשמחות בני ישראל", ושלמעשה ישאלו בזה מורה הוראה{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/מצוה_טאנץ.JPG ליקוטי הוראות ומנהגים בעניני חתונה עמ' 149].}}.

===זמן התחלת הנחת תפילין רבינו תם===
בשונה ממנהג רוב החסידים להתחיל להניח תפילין דרבנו תם בנוסף לתפילין דרש"י לאחר החתונה מנהג חסידי חב"ד מאז שנת [[תשל"ו]], עת עורר הרבי על הנחת תפילין דרבנו תם{{הערה|נדפס בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 6–55 - הנחה בלתי מוגה, וב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 632 (נדפס גם בספר "ילקוט בר מצוה" ע' 57): "בדורנו זה פשט המנהג (ובפרט מנהג חב"ד) שמתחילים להניח תפילין דר"ת באותו זמן שמתחילים להניח תפילין דרש"י (כולל גם בנוגע לזמן ההכנה שלפני בר-מצווה) - ראה לקו"ש ח"ב ע' 507 ובהערה 39, ונתבאר בארוכה בשיחת פורים תשל"ו".}}, להתחיל להניח אותם עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה).