עריכת הדף "חינוך" (פסקה)

===מעלת העיסוק בחינוך===
הרבי דחף ועודד באופן קבוע לעסוק בחינוך{{הערה|ראו לדוגמה אגרות קודש חלק ט"ז עמוד קעד. קונטרס 'המחנך' כפר חב"ד תשמ"ט (מכון ליובאוויטש שע"י צעירי אגודת חב"ד). שערי חינוך. תצלום מענות קודש על קדימה להתעסקות בחינוך על טהרת הקודש - שבועןו כפר חב"ד גליון 1992 עמוד 14.}}, בדגש על חינוך בגיל הצעיר. כך הורה הרבי לדוגמה לשלוחים במשרה מלאה שיפנו זמן לעסוק בחינוך{{הערה|כך לדוגמה הורה הרבי לשליח הראשי בצרפת, הרב [[שמואל אזימוב]].}}, וכאשר היה מי שביקש מהרבי לעזוב את עבודת החינוך ולהקדיש את כל עיתותיו לעסוק ב[[הפצת היהדות]] ו[[הפצת המעיינות]] שלל זאת הרבי{{הערה|"מהו ההכרח לדעתו שאופן שליחותם ומקומה צריכה להיות '''דוקא''' כפי רצונו והיפך רצוני?" (לקוטי שיחות חלק כ"ג עמוד 488).}}, והרבי אף קבע שמעלת עבודת החינוך בדורנו נעלית יותר ממשרת רבנות{{הערה|מכתב מתאריך כ"ב תמוז תשכ"ח לרב [[חיים יעקב שלאממע]], אגרות קודש חלק כ"ה אגרת ט'תקכו. כאשר הרב [[יצחק מאיר הרץ]] השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך בחינוך או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא" (קוראים כותבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 21).}}.

מי שעסק בתפקיד זה כמה שנים, הרי זו הוכחה שזו המצוה השייכת לו במיוחד ואסור לו לעזוב אותה, ובמיוחד אם הצליח בעבודתו, וכל ספק בזה מקורו לא מצד הקדושה{{הערה|אגרות קודש חלק כ"ב עמוד 550.}}, ואין בדורנו אף אחד שיכול לקחת על עצמו אחריות לשחרר מישהו ממלאכה זו{{הערה|היכל מנחם חלק ב' עמוד רטז.}}.

גם בתוך עבודת החינוך עצמה, מי שיכול להתעסק עם תחומים קשים יותר - מחוייבים לעסוק דווקא בכך, ומי שמחפש את העבודה הקלה בתחום החינוך נחשב למועל בעבודתו{{הערה|אגרות קודש חלק י"ז עמוד כ. תורת מנחם חלק י"א עמוד 154. אגרות קודש חלק י"א עמוד לו. חלק י' עמוד רלא.}}.