עריכת הדף "ברכה" (פסקה)

== החילוק בין ברכה והצלחה ==
{{ערך מורחב|ערך=[[הצלחה]]}}
כאשר היה רבי [[שמעון נתן נטע בידרמן]] מלעלוב אצל הרבי אמר לרבי בשם זקנו רבי דוד מ[[לעלוב]] שהגדיר את חילוק בין ברכה והצלחה, שברכה היא למעלה מדרך הטבע, והצלחה היא דבר שבדרך הטבע, ולכן הצלחה יכולה לחול גם ב[[חוץ לארץ]], מה שאין כן ברכה. וההוכחה היא, שכתוב ויהי יוסף איש מצליח - כאשר היה בבית האסורים, אך כאשר הפקיד פוטיפר את יוסף על ביתו כתוב "ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף". והביאור לכך הוא מכיון שהפקיד את יוסף להיות על ביתו, ונהיה ד' אמות של הצדיק בחינת ארץ ישראל, לכן חל הברכה שהיא למעלה מדרך הטבע, כמו ב[[ארץ ישראל]].

[[הרבי]] לא קיבל דברים אלו והביא מספר ראיות שענין הברכה גדול מענין ההצלחה.

'''ברכה''' - מבואר בדרושי [[חסידות]], שברכה היא מלשון המשכה, כלשון המשנה{{הערה|1=כלאים ריש פ"ז.}}: "המבריך את הגפן", שפירושו - שממשיכים א' מענפי הגפן למטה בארץ. כלומר, עצם הדבר ישנו כבר, אלא שצריכים לגלות ולהמשיך את הדבר משרשו ומקורו, מן ההעלם אל הגילוי. 

בנוסף, [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|[[לקוטי תורה]] ראה יט, א.}} מבאר שברכה ענינה המשכה משרשו ומקורו בלבד, כלומר, ברכה אינה פועלת דבר חדש, כי אם המשכה וגילוי משרשו ומקורו.

'''הצלחה''' - מבואר בדרושי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=אור התורה וישב רעח א.}} שהצלחה הוא ענין מזל, כמו שקוראים איש מוצלח, "בר מזל", וממשיך לבאר ש"מזל" הוא ענין הכתר, כלומר, למעלה מסדר השחלשלות.

מכך מוכח שהצלחה היא למעלה מברכה. כי: ברכה ענינה המשכה משורש ומקור בלבד - שמזה גופא מוכח שזהו ענין השייך לדרך הטבע. מה שאין כן הצלחה - בחינת הכתר. שלמעלה מסדר השתלשלות, למעלה מדרך ה[[טבע]]. 

וכן הוא בלשון העולם{{הערה|1="מילתא דאמרי אינשי". ראה [[ב"ק]] צב, א.}}: כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "א געבענטשטער מענטש" הרי זה דבר על דרך הרגיל, מה שאין כן כאשר אומרים שאדם פלוני הוא "איש מוצלח"{{הערה|א גליקלעכער מענטש.}} הרי זה דבר שאינו על דרך הרגיל...