עריכת הדף "אתרוג מורכב" (פסקה)

===אתרוגי ארץ ישראל===
מאז ומעולם גדלו בארץ ישראל אתרוגים ובהם השתמשו למצוה{{הערה|ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=46438&st=&pgnum=367&hilite= נטעי גבריאל הלכות ד' מינים ע' שסה], שציין לדברי הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פרק מה) שזהו טעמה של מצוות ד' מינים - להודות לה' על ארבעה מינים אלו המצויים בארץ ישראל דוקא. וראה שם מקורות נוספים.}}. אמנם, עם השנים התפשטה תופעת ההרכבה בארץ ישראל{{הערה|ראה, למשל, דברי רבי [[שלמה אליעזר אלפנדרי]] בשו"ת הסבא קדישא (חלק ג סימן יב): "והנה בעת שאני מתגורר פה ירושת"ו חקרתי על זה ואמרו לי שכמעט כל אתרוגי א"י הם מורכבים".}}, והמדקדקים במצוות טרחו לחפש אתרוגים ממקומות מסויימים שהוחזקו לבלתי מורכבים. [[הרבי הריי"צ]] העיד אודות אתרוגי ארץ ישראל בשנת [[תרצ"ט]] כי {{ציטוטון|יש שם שני מקומות מוחזקים לבלתי מורכבים}}{{הערה|שיחת ליל א' דחג הסוכות תרצ"ט.}}.

לרבותינו נשיאנו היו אתרוגים מארץ ישראל, והיו משתמשים בהם, בנוסף על האתרוג מקלבריה שעליו בירכו{{הערה|ראה בנוגע לאדמו"ר הזקן - אגרות קודש אדמו"ר הזקן ח"א ע' ריג. בנוגע לאדמו"ר הצמח צדק - בית רבי עה, א בהערה. יגדיל תורה (ירושלים) גליון כד ע' 36. בנוגע לאדמו"ר המהר"ש - אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' סג. בנוגע לאדמו"ר הרש"ב - ליובאוויטש וחייליה ע' 31 בהערה. בנוגע לאדמו"ר הריי"צ - אגרות קודש שלו ח"ה ע' שמז. בנוגע לאדמו"ר מלך המשיח שליט"א - מעשה מלך פרק כה סעיף כא; פרק כו סעיף לה (ואמנם שם מדובר באתרוגים מכפר חב"ד, שהם מזן קלבריה; אבל ראה השערת הרב [[יהושע מונדשיין]] באוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רפ, שגם בשנת [[תשי"א]] השתמש באתרוג מארץ ישראל - אף שטרם היו אז בארץ אתרוגים מזן קלבריה).}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] הדגיש שיהיה זה אתרוג מזן "אל-פחמער" (שגדל באום-אל-פחם){{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"ג ע' שג. וראה [ www.toraland.org.il/%D7%90%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A7%D7%9C%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%97%D7%A7%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92-%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A8-%D7%96%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D/ בירור זני האתרוגים] באנציקלופדיה הלכתית-חקלאית, אודות זן זה וגלגוליו עד ימינו.}}. קרו פעמים ספורות שלא היו בנמצא אתרוגי קלבריה, ואז נאלצו לברך על אתרוגים מארץ ישראל{{הערה|ראה אוצר מנהגי חב"ד תשרי ע' רפב.}}. מספרים שבמקרה כזה בירך הרבי הרש"ב על אתרוג מארץ ישראל ובכה{{הערה|ליובאוויטש וחייליה שם.}}.

למרות חביבותה של ארץ ישראל, העדיפו רבותינו נשיאנו את אתרוגי קלבריה על ארץ ישראל{{הערה|ראה מכתב אדמו"ר הריי"צ מקיץ תש"ח (אגרות קודש חלק יג ע' תעו): "במענה על כתבו אודות לעורר את אנ"ש יחיו לקנות אתרוגי אה"ק ת"ו, אם הוא מטעם חיבת אה"ק ת"ו, הנה מי לנו גדול מהוד כ"ק רבינו הזקן זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר מסר נפשו הק' ממש בשביל החזקת אה"ק ת"ו, ובכל זאת למצות אתרוג בחר באתרוגי קאלאברי באמרו, כשאמר הקב"ה למשה ולקחתם וגו' שלחו ליערי קאלאברי והביאו אתרוגים לברך עליהם, ומה נשתנה שנה זו מכל השנים".}}.
לרב [[מרדכי דובער סלונים]], שסחר באתרוגים מארץ ישראל בעידודו של הרבי הרש"ב{{הערה|ראה אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ח"א ע' נט. ובמקורות שנסמנו שם. וראה גם שם ע' קיב.}}, כתב הרבי הרש"ב:
{{ציטוט|והנה בעצם הכשרות מאתרוגי א"י, ידוע אשר כ"ק רבינו הגדול א"ז אדמו"ר זצוקללה"ה החמיר לברך על אתרוג גענאווע דוקא . . וכן החמירו אחריו רבותינו אבותינו אדמו"ר זצוקללה"ה, עד מה שראיתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה שהחמיר בזה עד מאד . . ומפני כ"ז לא עיינתי מעולם בהדין ולא חפשתי בספרים אודות זה.

ועתה בחג הסוכות העבר לא קבלתי האתרוג בזמנו, ומה מאד העגמ"נ שהי' לי מזה ה"י, ורציתי לעיין בהדין אולי אמצא מדברים מנידון אתרוגי קארפע או א"י ולמצוא היתר לברך עליהם (ובאמת, אף מצאתי היתר בספרים אינני יודע אם הייתי סומך ע"ז, אחר שאבותינו רבותינו זצוקללה"ה החמירו בזה כ"כ) . .

והאמת אגיד כי אף עם השגחתם, מ"מ אתרוגי קאלאברע אצלי במעלה יותר מכל האתרוגים שבעולם, אך לגבי אתרוגי קארפע בודאי טובים יותר האתרוגים שתחת השגחתם, וכנ"ל.
|מקור=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק א ע' סב}}