עריכת הדף "אלחנן דב מרוזוב" (פסקה)

===מאסרו השני ופטירתו===
בחורף [[תרח"צ]] האדמה החלה לבעור ומאסרי [[מילון חסידי:אנ"ש|אנ"ש]] תכפו והלכו. ר' אלחנן דוב סירב לברוח מ[[פטרבורג|לנינגרד]] כמו רבים אחרים כדי לא להשאיר את העיר ללא [[משפיע]]. הוא כינס בית דין מיוחד אשר מהם ביקש לפסוק אם הוא צריך לנסוע או לא. לאחר שפרש בפניהם את טענותיו - הסכימו איתו ופסקו שהוא יכול להישאר. ב[[ב' אדר א']] [[תרח"צ]], [[ליל עשרת הרוגי מלכות]], לקחו את ר' אלחנן דוב יחד עם בנו ר' [[שמואל מרוזוב|שמואל]]. בשורות רעות רדפו זו את זו, ואז הגיע הידיעה הרעה מכל. אחד מהחסידים סיפר שרצחו את בנו לעיניו, וב[[שבת קודש]] [[ח' ניסן]] [[תרח"צ]] הרגו אותו עצמו ביריות.

ידוע{{הערה|על פי מסמכים שהתגלו בארכיון בלנינגרד.}} שלפני ההוצאה להורג הודיעו לו מה הפשע שעבורו נידון למוות: מכיוון שהוא מ[[ליובאוויטש]] ומכיוון ש[[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי]] הוא נציגו של [[הקב"ה]] עלי אדמות ומכיוון שהוא נציגו של [[רבי יוסף יצחק שניאורסון (אדמו"ר הריי"צ)|הרבי]] ב[[רוסיה]], הוצא נגדו גזר-דין מוות. ר' אלחנן דוב נקשר מול כיתת-יורים, והם ירו בו ורצחוהו נפש. [[ה' יקום דמו]].