עריכת הדף "אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)" (פסקה)

====יחודא עילאה====
יחודא עילאה הוא "ה' אחד" – אמנם מדובר כאן על "שבעה רקיעים וארץ וד' רוחות העולם", אבל הם כולם בטלים ל"אלופו של עולם"{{הערה|בלשון הקבלה נקרא יחוד זה שילוב שם אדנ-י בשם הוי'{{הערה|עניין זה מופיע כבר בזוהר  במקומות אין מספר, ונקרא "שילוב" כפי הנראה כי כך הוא מודפס בסידורים, שאותיות שני השמות משולבים זה בזה, או ששם אדנ-י באותיות קטנות בתוך שם הוי' שמודפס באותיות גדולות.}}.}} - העולם מתעלה עד לדרגה בה הוא מתבטל בתכלית לאלוקות. בתורת החסידות מובאות לזה שלוש דוגמאות{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז', ובביאורי הרי"כ שם.}}:

'''א. בבית המקדש''' - "מקום ארון אינו מן המידה"{{הערה|מגילה, י' ע"ב.}}. גשמיות העולם המוגבלת מתעלה עד שהאור האלוקי מאיר בה בגילוי גמור, והיא מתבטלת אליו לחלוטין. ישנו "ארון" וישנה "מידה" – ויחד עם זאת ובעת ובעונה אחת לא הוא ולא מידתו תופסים מקום. גבול ובלי גבול במקום אחד.

'''ב. בעולם''' - ניסים שמעל הטבע. הטבע קיים, רואים אותו ומרגישים אותו במלוא מציאותו (ישנם מים, והם נוזליים ורטובים) – אך הוא מתנהג באופן אלוקי שלמעלה מהטבע (הם עומדים כחומה).

'''ג. באדם''' – בשעת התפילה מתרומם האדם מענייניו ומתבטל בתכלית לה'. ליבו ממשיך לעבוד, והוא נושם וחי – אבל כל מהותו ומציאותו בטלים לה', עד שהוא עומד ללא תנועה וללא הגה ומבקש "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" – שאינו אפילו מציאות היכולה לפצות את פיה.