עריכת הדף "אוסטריה" (פסקה)

===בתקופת אדמו"ר הריי"צ===
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] במשחק [[שחמט]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (תרצ"ז)]]
בקיץ של שנת [[תרפ"ט]], זמן קצר לפני [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו המפורסם לארץ הקודש]], עבר מ[[ריגה]] ל[[ברלין]] עבר דרך וינה, ממנה המשיך לטריעסט.

בשנים הבאות אדמו"ר הריי"צ נסע מספר פעמים למקומות המרפא על יד וינה, כאשר מי שסייע לו היה [[האדמו"ר מקופיטשניץ]], ממנהיגי היהדות החרדית בוינה שהיה לו קשרים קרובים ואישיים עם טובי הרופאים בעיר, ומלבד סיוע ביצירת קשר עם הרופאים, סייע לרבי באספקת ארוחות כשרות, מנייני תפילה בציבור, ועוד.

בחורף של שנת [[תרצ"ה]] נסע אדמו"ר הריי"צ לוינה כדי לדרוש ברופאים בקשר לחלישות הדיבור שלו ומצב בריאותו, ובאמצע חודש כסלו נסע לבית המרפא 'וועסט ענד' בפורקדסקוף שעל יד וינה. לנסיעה זו התלווה אליו הרבי ששמע ממנו ענינים רבים בחסידות והעלה אותם על גבי הכתב ב[[רשימות]]יו. נסיעה זו נמשכה כארבעה וחצי חודשים{{הערה|שנה זו היתה שנה מעוברת.}}, עם סיומם בתחילת חודש ניסן נסע הרבי הריי"צ לוינה וקיים שורת פגישות ואף קיבל אנשים ליחידות, ובי"ב ניסן חזר לביתו בוורשה. אחד האברכים הצעירים שנפגש עם אדמו"ר הריי"צ מספר פעמים בתקופה זו, היה הרב [[שמואל ווזנר]] שהפך לימים לאחד מפוסקי ההלכה החשובים ביותר.

ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ו]] אדמו"ר הריי"צ נסע שוב לפורקרסדורף לצורכי בריאותו, יחד עם בתו מרת שיינא, ושהה בה כחמשה שבועות עד לכ"ד שבט{{הערה|כדי לחגוג באוטבוצק את חגיגת הבר מצווה של נכדו בכ"ה שבט.}}, ובחודשים תמוז-אלול של אותה שנה, בדרכו לטיפולים אצל ד"ר גערזאן בפריז, התעכב שוב מספר ימים בסנטוריום וועסט ענד בהליכתו ובחזרתו, אז הצטרף אליו הרבי בדרכם יחד לאוטבוצק שם שהו בחודש החגים. בדרך, עצר אדמו"ר הרי"צ לשהות קצרה בוינה עצמה והתאכסן במלון קונטיננטל, בו אמר בכ"א אלול את מאמר החסידות ד"ה 'לך אמר ליבי'.

בי"ג טבת [[תרצ"ז]] נסע שוב אדמו"ר הריי"צ לשבוע בבית המרפא 'וואלד סענטאריום' בפרכטלדסדורף, משם המשיך לפריז, ובז' אדר חזר לפרכטלדסדורף ושהה בו חודש נוסף עד לי"א ניסן אז חזר לאוטבוצק, גם בביקור זה הצטרף הרבי אל אדמו"ר הריי"צ.

לאחר [[השואה]], חלק מחסידי חב"ד הגיעו למחנות העקורים הרבים שהוקמו על אדמת אוסטריה, ביניהם הרב [[נפתלי גלוסקין]] ששהה במחנה המעבר וועגשייד שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'.