עריכת הדף "תכנון המשפחה" (פסקה)

===מענה לטענות===
*'''חששות כלכליים''': את הדאגה מהקושי לפרנס משפחה גדולה, הגדיר הרבי כקטנות אמונה{{הערה|לפי דברי [https://www.sefaria.org.il/Sefer_Chasidim.519?lang=he ספר חסידים, סימן תקיט]: "לא יחשוב הצדיק כשהוא עני: אם אבא אל אשתי, שמא תהר ממני ואנה אקח לפרנסה, זה ממחוסרי אמנה הוא כל מי שחושב כך" (הובא בלקוטי שיחות חלק כה שם, הערה 71).}}, ותיאר את הדואגים {{ציטוטון|יש להם "רחמנות" על הקב"ה, וברצונם לחסוך לו עבודה - וטענתם, שאין צורך בילד שהקב"ה יזדקק ללכת ולחפש עבורו מזון!}}{{הערה|שם=נשא}}. יש להאמין ו[[ביטחון|לבטוח]] בקב"ה שיתן את פרנסתו של כל ילד{{הערה|שם=שם|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחות אור לכ"ד טבת תשי"א. ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ. ש"פ קרח תש"מ. ש"פ יתרו תשד"מ. ועוד.}}.
:בנוסף, כל ילד שנולד, פותח צינור חדש של ברכת ה'  לפרנסה{{הערה|שם=שם}}, וריבוי ילדים מביא לא רק להסתדרות בפרנסה, אלא לברכה מיוחדת באופן של [[עשירות]]{{הערה|שיחות ו' תשרי תשמ"א. כ' אייר תשמ"ב. ועוד.}}.
:הרבי גם הדגיש את חשיבותו של סדר עדיפויות: את הכסף יש להשקיע קודם כל שיהיו עוד בנים ובנות, ורק אחר כך - בדירה נאה וכלים נאים{{הערה|שיחת י' שבט תשמ"א.}}.
*'''חששות רוחניים''': חששות כמו הדאגה לעתידם הרוחני של הילדים שיוולדו, או שמשפחה גדולה תצמצם את האפשרויות לפעול ב[[הפצת המעיינות]] וכדומה - אין להתחשב בהם, ולידת ילד נוסף גוברת על שיקולים אלו{{הערה|לקוטי שיחות חלק כה שם. שיחת ר"ח שבט תשמ"א.}}. הרבי הביא בהקשר זה את סיפור הגמרא{{הערה|ברכות י, א.}} על [[חזקיהו המלך]], שחשש לעסוק בפריה ורביה כי ראה שיהיו לו בנים שאינם הגונים, וננזף על ידי [[ישעיהו הנביא]]: "בהדי כבשי דרחמנא למה לך? מאי דמפקדת איבעי לך למעבד, ומה דניחא קמיה קודשא בריך הוא לעביד" [מדוע לך להיכנס בסתריו של הקב"ה? מה שנצטוית עליך לעשות, ומה שנוח לפני הקב"ה יעשה].
*'''העומס והטירחה בגידול הילדים''': פעמים רבות הדגיש הרבי שהתענוג הגדול שיש לאישה מילדה בלידתו, גידולו והתקדמותו על ידה, בודאי מכריע את הסיבות לדחות את הילודה - בגלל הפחד מצער הלידה והגידול, ואי היכולת להשתתף עקב כך באירועים שונים, או בושה מפני המלעיגים. כאשר מתבוננים בתענוג והנחת מהזכות לגדל ילד נוסף שבתוכו שוכן הקב"ה, לא תהיה תפיסת מקום לטירחה והקושי{{הערה|שיחות י' שבט תשמ"א. ט"ז אדר תשמ"ז. ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.
:במענה לטענת הנשים המפסידות את הקריירה, ואפילו את הפעולות הטובות בענייני טוב וקדושה, כאשר צריכות להקדיש מזמנם ללדת ולגדל עוד ילדים - הביא הרבי דוגמא מ[[חנה]] הנביאה, אימו של [[שמואל הנביא]], שבמשך שנתיים הפסיקה לעלות לרגל למשכן כדי לגדל את בנה שמואל{{הערה|שם=י"ג תשרי תשד"מ|שיחת י"ג תשרי תשד"מ סעיף ט"ו ואילך.}}.
*'''המתנה לשיפור המצב בבית''': גם כשמצב [[שלום בית|שלום הבית]] או רמת ה[[צניעות]] בבית טעונים שיפור, אין זו סיבה לדחות את הילודה עד לשיפור. הרבי הוכיח זאת מפרשת [[סוטה]], שעל אף חוסר הצניעות בהנהגתה והסכסוך עם בעלה, כאשר היא טהורה מתברכת מה' "ונזרעה זרע" - מכאן, שגם במצב כזה, ריבוי ילדים הוא ברכה{{הערה|שיחות ש"פ נשא תש"מ. י"ז סיון תש"מ.}}.
*'''רווח בין הלידות''': הרבי שלל גם את ההפסקה לצורך "ריווח" ומנוחה בין לידה ללידה, כי כיון שאין ביכולת אף אחד לקבוע מתי תהיה לידה - משמעותו של הריווח, היא רק מניעת ההריון כעת, ואולי אם לא עכשיו אימתי. כמו כן, ההריון עדיף ככל שהאישה צעירה יותר{{הערה|שם=מא|ליקוט מענות קודש תשמ"א, מענה שבעים.}}.

הרבי הוסיף, כי כאשר מתבגרים, ההורים שלא ניצלו את הזמן בו יכלו לזכות למשפחה גדולה, יישארו בודדים בזקנותם ויתחרטו על כך, מול אלו שזכו למשפחה גדולה ויש להם הרבה נחת מצאצאיהם הרבים{{הערה|שם=נשא}}.