עריכת הדף "שמעון פרס" (פסקה)

===בחיים הפוליטיים===
בתחילת שנת [[תשל"ז]] התגלו פרשיות שחיתות רבות הקשורות עם שרי הממשלה המכהנים מטעם מפלגת 'העבודה', ואף פרשיות שחיתות הקשורות עם ראש הממשלה [[יצחק רבין]] ורעייתו. בעקבות פרשיות אלו התפטר יצחק רבין מתפקידיו, ושמעון פרס מילא את מקומו כראש המפלגה.

בבחירות שהתקיימו באותה שנה, (כשמפלגת העבודה ברשות פרס רצה תחת השם 'המערך השני'), הפסיד שמעון פרס את ראשות הממשלה ל[[מנחם בגין]] כשלראשונה מאז כינונה של [[מדינת ישראל]] המפלגות הימניות צוברות כח פוליטי גדול יותר מפלגות השמאל, וזוכות בהנהגה הפוליטית.

בעקבות ההפסד, התמנה פרס כיושב ראש האופוזיציה, ותקף שוב ושוב את מהלכי הממשלה הימנית, כשעם זאת הוא תומך במעשים שתאמו את השקפת עולמו כגון [[הסכמי קמפ דייוויד]]. לקראת הסיבוב הבא של הבחירות הפוליטיות, ניסה פרס להכשיל את הנהגת הליכוד בתקריות פוליטיות כדי לזכות בתמיכת העם, אך מנחם בגין הצליח להחזיר את תמיכת הציבור על רקע השסע העדתי בין עולי מדינות המזרח, שהרגישו מושפלים על ידי נציגי המערך.

בתקופה הראשונה של [[מלחמת לבנון הראשונה]] תמך במהלכי הממשלה, מתוך ייצוג למראית עין של אחריות לאומית, אך בשלבים המתקדמים של המלחמה החל לתקוף בפומבי את ההחלטות הצבאיות של הממשלה, וגינה את תוצאותיה, כשעל רקע זה הוא מבסס את מעמדו הציבורי לקראת הבחירות הקרובות.

בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ד]] בה התמודד פרס מול מועמד הליכוד [[יצחק שמיר]] הגיעו המפלגות לתיקו, ובהתערבותו של [[פרזידנט (תואר כבוד)|הפרזידנט]] [[חיים הרצוג]] הוקמו ממשלת אחדות לאומית, בה כיהנו פרס ושמיר ברוטציה, ופרס קיבל את הנהגת הממשלה למשך שנתיים בהם פעל להוצאת [[צה"ל]] מ[[לבנון]] וביסוס הכלכלה הישראלית שהייתה נתונה במשבר, כשבתקופת כהונתו החלה העלאת יהודי אתיופיה ("מבצע משה").

אחרי סיום השנתיים בהם כיהן כראש הממשלה, קיים פרס את הסכם הרוטציה והעיבר את שרביט ההנהגה לידי [[יצחק שמיר]] והפך לשר החוץ הממשלת האחדות הלאומית.

בבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"ח]] זכה הליכוד בהנהגתו של [[יצחק שמיר]] ברוב של 65 מנדטים יחד עם המפלגות הדתיות, אך העדיף לחזור ולהקים פעם נוספת ממשלת אחדות לאומית יחד עם מפלגת המערך של שמעון פרס.

בשנת [[תש"נ]] ניסה פרס לבצע מהלך פוליטי להצבעת אי אמון בממשלה, הפלתו של [[יצחק שמיר]] והקמת ממשלה בשיתוף עם מפלגת ש"ס ואגודת ישראל. מהלך זה שכונה לימים בשם '[[התרגיל המסריח]]' נכשל בעקבות פרישה ברגע האחרון של שרי מפלגת ש"ס בעקבות הוראתו של הרב [[עובדיה יוסף]] ושל חברי כנסת חרדיים נוספים, בעקבות הגילוי דעת שמסר [[הרבי]] בפני העיתונאי עודד בן עמי, שהוא מתנגד להקמת ממשלה בראשות שמעון פרס. בעקבות כשלון המהלך פוטר שמעון פרס מכהונתו כשר בממשלה, והפך שוב ליושב ראש האופוזיציה.

בשנת [[תשנ"ב]] התקיימו הפעם השלוש עשרה הבחירות לכנסת, ומפלגת העבודה בראשותו של יצחק רבין גברה על הליכוד, ופרס התמנה כשר החוץ בממשלה החדשה וכממלא מקום ראש הממשלה. בתקופה זו קידם פרס יחד עם יצחק רבין את הסכמי השלום בין ממשלת ישראל ובין הרשות הפלסטינית, שהובילו בסופו של דבר לחתימת [[הסכם אוסלו]] עליו חתם שמעון פרס ונציג אש"ף, אבו מאזן. מאוחר יותר נערך טקס רשמי במדשאות הבית הלבן בהשתתפות יצחק רבין ויאסר ערפאת [[יימח שמו]], ובשנת [[תשנ"ד]] קיבלו השלושה (רבין, פרס, וערפאת יימח שמו) את 'פרס נובל לשלום' על הסכמי השלום וההבנות ההדדיות שהושגו בין הצדדים.

לאחר הירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין ב[[י"א חשון]] [[תשנ"ו]], נבחר פרס כיורשו בראשות הממשלה, והמשיך לכהן בתפקיד זה עד שהפסיד במערכת הבחירות שנערכה לקראת סוף השנה למועמד הליכוד, [[בנימין נתניהו]].

בעקבות הפסד זה ירדה הפופולריות של שמעון פרס, ובבחירות פנימיות לראשות מפלגת העבודה זכה [[אהוד ברק]] שהוביל את המפלגה לנצחון פוליטי מול הליכוד בבחירות לכנסת ישראל שנערו בשנת [[תשנ"ט]]. בשנת [[תש"ס]] ניסה פרס להתמודד למשרת ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] של מדינת ישראל, אך הפסיד ליריבו [[משה קצב]].

בשנת [[תשס"א]] פרש [[אהוד ברק]] מהחיים הפוליטיים בעקבות ההפסד מול [[אריאל שרון]] במפלגת העבודה, ושמעון פרס החליף אותו והתמנה שוב כיושב ראש מפלגת העבודה, וכיהן בתפקיד עד שנת תשס"ג, אז נבחר עמרם מצנע ליו"ר המפלגה. 
אחרי תבוסת מפלגת העבודה בבחירות לכנסת השש עשרה ב-2003 (שבהן שובץ במקום השלישי ברשימה), והתפטרותו של עמרם מצנע מראשות המפלגה, מונה פרס שוב ליו"ר הזמני של המפלגה, עד לעריכת בחירות בקרב מתפקדי המפלגה. עם התערערות ממשלתו השנייה של שרון, בשל התנגדות הימין לתוכנית ההתנתקות, הוביל פרס את מפלגתו שוב להצטרפות לממשלת שרון, כדי להבטיח את ביצוע ההתנתקות. ב-2006 פרש פרס ממפלגת העבודה לטובת הצטרפות למפלגת קדימה. כיהן כמשנה לראש הממשלה והשר לפיתוח הנגב והגליל בממשלת אולמרט.