עריכת הדף "שלמה קופצ'יק" (פסקה)

===[[נישואיו]]===
כשהגיע לפירקו כתב ל[[אדמו"ר הריי"צ]] על כמה הצעות שידוכין, ואת התשובה קיבל במברק: "יבחר בהצעת גשייד". הכוונה למרת אסתר בתו של הרב ראובן גשייד ממייסדי וותיקי כפר אתא לימים קריית-אתא. התשובה הייתה מפתיעה, כיון שההצעות האחרות היו של בנות [[אנ"ש]], ואילו הרב גשייד היה רב חשוב אבל לא חסיד חב"ד. 

ב[[ל"ג בעומר]] [[תש"ז]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, ואת ביתו הקים ב[[קריית אתא]]. 

לפרנסתו עבדו הוא ורעייתו בשדה ה[[חינוך|הוראה]]. הוא היה מלמד ב[[חיפה]] וקריית-אתא, ואילו רעייתו שימשה כמורה ומנהלת בבית ספר '[[בית יעקב']] בחיפה. 

עבודת החינוך הייתה חשובה ויקרה ללבו, אבל יותר מכך הרגיש חובה להכניס את רעייתו לאוירה חב"דית. הוא נסע עמה למשפיעים חב"דיים, בהם הרב [[חיים שאול ברוק]] והרב [[משה ובר]], מהם שמעה ולמדה רבות על [[חסידות חב"ד]], מלבד מה שבעלה סיפר ולימד אותה. 

באותם שנים ייסד העסקן החסידי הרב [[יעקב פלס]] את [[אגודת יוצאי קישינב]]. מיוצאי [[קישינב]] השיג תרומות בשביל מוסדות חב"ד שהקים לזכרם של יהודי קישינב: ישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] וישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]]. ר' שלמה כיוצא קישינב היה לו לעזר רב בהקמת האגודה ולאחר מכן בהקמת הישיבה ב[[ראשון לציון]]. 

בד בבד החל למסור שיעורי [[חסידות]] ב[[בית כנסת|בתי הכנסת]] של קריית אתא, אירגן [[התוועדות חסידית|התוועדויות]] ב[[ימי דפגרא]], ופעולות שונות נוספות. על פעולותיו אלו שלח דו"חות ל[[הרבי|רבי]], וזכה לקבל תשובות בהן הרבי בירכו ואף כיוון אותו כיצד ואיך לפעול. 

לאור הוראתו של [[הרבי]] להישאר בקריית-אתא, נסע לעיתים עם בני משפחתו להתוועדויות בריכוזי חב"ד ב[[תל אביב]], [[ראשון לציון]] וב[[כפר חב"ד]]. מידי כמה חודשים אף היה שובת עם משפחתו ב[[שבת מברכים]] בקהילות אלו.