עריכת הדף "שלוש קליפות הטמאות" (פסקה)

==העלאת שלוש הקליפות הטמאות==
מכיון שהניצוץ האלוקי שבקליפות הטמאות נחשך כל כך ונעשה כמו רע, לכן בניגוד לקליפת נוגה, מה שקשור לקליפות הטמאות אי אפשר להעלותו לקדושה. ולכן מאכל האסור באכילה, גם אם יהודי יברך עליו ויעבוד את ה' בכח האכילה, עדיין לא יהיה ניתן להעלות את [[ניצוצות הקדושה]] משלוש קליפות הטמאות לקדושה. ולכן נקראים ענינים אלו בשם "איסורים" - מכיון שאסורים וקשורים בידי הקליפות, ואינם יכולים לעלות משם{{הערה|בכל הנ"ל ראה [[תניא]] פרקים ז'-ח'.}}.

דרך הפעולה של יהודי ביחס לקליפות אלו הוא באופן של דחיה - "שבירתן זהו טהרתן". על ידי שיהודי מתגבר על הקליפה ושוברה - הרי ניצוץ האלוקות שבה עולה לקדושה{{הערה|1=ראה באריכות ב[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/17/167.htm שיחת ש"פ תבוא תשי"ג], איך ייתכן ששבירה נחשבת "טהרה".}}. ולכן, בעת [[תפילת שמונה עשרה]] בברכת "ולמלשינים", בין תיבות "תעקר תשבר ותמגר" לתיבת "ותכניע", נהוג לעשות הפסקה - כיון שג' התיבות הראשונות הם כנגד ג' הקליפות הטמאות, שצריכים עקירה לגמרי, מה שאין כן תיבת "ותכניע", שהיא כנגד קליפת נוגה{{הערה|[[תבנית:היום יום/כ"ו טבת|היום יום כ"ו טבת]].}}.

דחיה זו של הקליפות היא בבחינת "אכזריות", מכיון שהיהודי דוחה (לא רק את הקליפה עצמה, אלא גם) את הניצוץ שבקליפה{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/40/6d.htm לקוטי תורה שיר השירים ו, ד]. דרך מצותיך קצא, א הנ"ל.}}.

התיקון של שלוש קליפות הטמאות יהיה רק בביאת משיח צדקנו, כאשר יעבור הרע מהעולם ו[[בלע המוות|יתבטל המוות]], שאז יתבטלו לגמרי הקליפות הטמאות והניצוץ האלוקי שבהם יצא מהשביה{{הערה|תניא פרק ז'.}}.

אמנם, גם בזמן הזה, ישנן כמה אפשרויות (נדירות) להעלות לקדושה גם דבר האסור שמשלוש קליפות הטמאות{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ' שיחת בראשית א' ס"ה-ו', שהעלאה זו אינה אפשרית מצד התורה, אלא רק מצד הקב"ה עצמו שלמעלה מהתורה; ולכן, טוענים על כך אומות העולם "לסטים אתם".}}:

אפשרות אחת היא על ידי [[תשובה]] מאהבה - שאז "זדונות נעשים לו כזכיות". מכיון שתשובה זו פועלת עליו צימאון כל כך חזק לקב"ה, דוקא בגלל היותו שקוע בקליפות הטמאות - לכן, אותן קליפות ש"בזכותן" התאפשר הצימאון לאלוקות, נחשבים כהכנה לצימאון זה, וזו העלייה שלהם{{הערה|יומא פו, ב. וראה תניא שם. לקוטי שיחות חלק י"ז שיחת אחרי ב' ס"ב (ע' 183) ואילך.}}. אך תשובה רגילה, שאינה מאהבה כזו ואין בה צמאון זה, אינה מועילה להוציא את הניצוץ מהקליפות{{הערה|תניא שם. אבל ראה [http://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/38/index.htm ד"ה דבר אל כל עדת בנ"י קדושים תשכ"א] הערה 55.}}.

כמו כן, כאשר יהודי נמצא במצב שמותר לו לאכול דבר זה, כגון חולה במצב של [[פיקוח נפש]] או שהאיסור מתבטל בשישים - אזי החיות האלוקית עולה לקדושה{{הערה|שם=תקז}}.

[[גר]] שהתגייר (שהחיות שלו קודם לכן הייתה מקליפות הטמאות), מעלה עמו גם כן ניצוצות מקליפות הטמאות{{הערה|סה"מ עת"ר שם. אגרות קודש ח"ג תקז הנ"ל. ושם באגרת תקטז הנ"ל נשאר בצ"ע: "עצ"ע ובירור איך הוא בגר, יפת תואר, עבד כנעני, קדלי דחזירי כשהותרו וכיוצא בזה, ואכ"מ".}}.